אישי

מחשבות של אחרי מלחמה: על מה יכול להשתקם, מה אולי, ומה לא

בדצמבר 2023 אביתר בנאי הוציא את השיר "אחרי החגים", שהולך ככה: "אחרי החגים אחרי המלחמה נתקע בשופר תרועת ניצחון שברי זיכרון נצום נתפלל נשב בסוכה נרקוד עם דגלים הכל מההתחלה לזכר החגים שנשכחו המומים מוטלים בצידי הדרך לצד בנינו ובנותינו" אני נחשפתי לשיר לראשונה בנסיעת אוטובוס בגבול ארגנטינה-צ'ילה בינואר 2025, בין מילואים לעבודה חדשה, ומיד הוא העלה בי דמעה. אז הנה זה הגיע. אחרי החגים ואחרי המלחמה. עוד לא ברור מספיק אם היא באמת נגמרה, לוחמינו עוד מעבר לגבול וגופות חלק מחטופינו עדיין

אישי

16 באוק׳ 2025זמן קריאה 5 דקות

מחשבות של אחרי מלחמה: על מה יכול להשתקם, מה אולי, ומה לא

על הווליום, או: אוזניות מבטלות רעשים למציאות

הווליום פה בלתי נתפס. כן, גם כמובן של הצפירות והאזעקות והמשאית שכל בוקר חונה לי על המדרכה מול הבית ומה אכפת לו שנייה לדומם מנוע כשהוא פורק סחורה. אבל לא לזה אני מתכוון. אני מדבר על הווליום של המציאות. ווליום מחריש של אירועים, לא לפי קצב או לחן. קקפוניה של רעש. כאילו כולם מסביב מתחרים לא מי הכי נעים או הרמוני או נכון. אלא מי הכי חזק. מי הכי רועש. מכירים את זה שיש איזה מאוורר או משהו שעושים רעש לבן ברקע, ושמים לב לזה רק כשהרעש נפסק? שבלי ההיעדר, לא מבחינים ביש. ככה אני מרגיש חו

אישי

21 במאי 2025זמן קריאה 2 דקות