יהודית ודמוקרטית? יהודית וליברלית!
- shacharlotan
- 24 ביולי 2023
- זמן קריאה 3 דקות
יום אחרי "תיקון" חוק הסבירות, נראה כי ברור כבר כמעט לכולם שהמחלוקת הציבורית והפגנות ההמונים שהחלו בתחילת 2023 לאור הודעת שרי הקואליציה על תכניותם לשנות מהיסוד את מערכת המשפט והחוק בישראל, אינן עוסקות עוד בועדה למינוי שופטים, בביקורת הסבירות, או בסמכויות המדויקות שישארו בידי היועמ"ש.
לאחר שנים רבות של ויכוח פוליטי שהתמקד ב"רק ביבי/לא ביבי", מגפה עולמית, וקואליציית חסרת תקדים בה גרו יחד מפלגה אסלאמית ומתנחלים, ישראל הגיעה שוב, יש שיגידו סופסוף, לדיון ערכי על זהותה.
זהו לא דיון חדש. אבותינו בעטו את בעיותיהם לעתיד, ובחרו לא להכריע מעולם היכן בדיוק עובר קו השבר השחוק שבין "היהודית" לבין "הדמוקרטית". והנה העתיד עשה את שמוכרח היה לעשות, ונהיה שוב להווה.
מחנה "הדמוקרטית", אליו משתייך גם אני, נושא על דגלו את מגילת העצמאות, ואילו מחנה "היהודית" דבק בעליונותו האינהרנטית של זהותו הדתית ו/או הלאומית על כל ערך אחר. ובתוך כך, נהנה להזכיר (ובצדק) כי המגילה איננה חוקה מכוננת, וכי לא מופיעה בה המילה דמוקרטיה אפילו פעם אחת.
לכאורה, קרב ענקים בין השקפות עולם כוללניות. אך האם נוכל להניח כל אחד מהמושגים הללו על כף מאזניים ולהגיע לאיזון ושקילות?
לטעמי התשובה הפשוטה היא "לא", וזאת מכיוון שדמוקרטיה איננה ערך, אלא אמצעי. ואין שגיאה מהותית, נפוצה וקטלנית, כמו ערבוב בין מטרות לבין האמצעים להשגתן.
אם נבקש ממחנה "היהודית" לנמק או לפרט מהי מטרתה של אותה "יהדות", מה יגיד? בעבור רבים ממצביעי הקואליציה, התשובה ברורה כשם שהשאלה מיותרת.
"ה-יהדות", היא מעל הזמן והמקום. זו דרך החיים, המסורת, האמונה (ואולי מספיק רק הביטחון) בהבטחה ובתכנית האלוהית, בשרשרת הדורות. אין ליהדות מטרה, כי היא מטרה בפני עצמה. היא הדבר שעליו נאבקו אבותיהם ויאבקו ילדיהם, ואין זה חשוב אם אלו או אלו יגדירוה בצורה זהה או אפילו דומה. העיקר שיהיו "יהודים".
ועכשיו, חבריי היוצאים וצועקים בחוצות "ד-מו-קרט-יה" - האם זו המטרה הסופית של המאבק? האם ההליך הדמוקרטי הוא מטרתנו? או שמא אמצעי בלבד, פונקציה המקבלת קלט ומוציאה פלט של הכרעת הרוב, בהתאם לסיטואציות דמוגרפיות ופוליטיות? הרי הדמוקרטיה היא שהביאה עלינו את הקואליציה הנוכחית!
לפיכך, תשובתי היא לא. דמוקרטיה היא אמצעי. אמצעי חשוב, הכרחי, אך עדיין רק שיטה. ו"דמוקרטיה מהותית" היא לא יותר מהגדרה ריקה ומתנשאת. וכמוה גם חוקה, אותה יש גם לדמוקרטיות מפוארות כגון איראן, סוריה וצפון קוריאה.
אם כך, מהי מטרתנו? מהם ערכינו אותם נצעק בכיכרות? איזו ישראל אנחנו רוצים? תשובתי לכל אלו היא אחת: "לי-ב-ר-לית".
כן. ליברליזם. הנה לכם מילה טעונה ובלתי מובנת לתפישה מהירה לא פחות מהיהדות. יש מכם שיקחו אותה לעשרת הדיברות והיותו של כל אדם ברוא בצלם האל המונותאיסטי, יש שיפליגו למהפכה הצרפתית, יש שיתפסו לפרשנות כלכלית מצ'ילה ועד לדנמרק, ויש שילעגו לעיוותיה בקמפוסים אמריקאים מודרניים.
יתכן וחלק אפילו יזכרו שהייתה בישראל פעם מפלגת שלטון שחרטה על דגלה את המילה המקודשת הזו. אך זהו היופי, זהו מושג מעורפל שניכסוהו רבים כל כך, כי אין צורך להגדירו היטב, כפי שאת היהדות לא ניתן ולא צריך. אי הבהירות המושגית היא סימן טוב להיות דבר מטרה ולא אמצעי, בדיוק כמו "אושר" או "צדק".
חישבו על זה רגע לעומק. לליברליזם מסורת, משקל היסטורי ושרשרת דורות מרשימה לא פחות. במהותו, הוא שואב את תקפותו מהיות כולנו בני אנוש, בני חורין, שווים בפני החוק ובעלי זכויות טבעיות. הוא מצפן ערכי שניתן וגם נכון להוביל בעזרתו חברות ועמים. והוא כבר הוכיח את כוחו בניצחונו המוסרי והארצי על האידאולוגיות הרצחניות והטוטליטריות של המאה ה-20.
נכון, אין ספק שקיים מתח בשילוב ליברליזם עם מדינת לאום, קונספט בו אני עדיין מתעקש לתמוך בכל מאודי. אך זהו מתח חיובי, המאפשר לליברליים בני לאומים אחרים למצוא את חלקם ועתידם בבנייתה ותיקונה של מדינת ישראל. מדינה יהודית-וליברלית היא מדינה שאיננה חרדה לשנות עצמה שוב ושוב, ואין היא נדרשת עוד להתנצל או להישאר במבוכה ריקנית כאשר מבקרים את צדקת דרכה או הנתיב אליו היא צועדת.
ורק כאשר נבחין אנחנו טוב יותר בין אמצעינו למטרותינו, נוכל גם להסביר טוב יותר לאחינו וליריבנו מן המחנה הנגדי על מה ניתן, ועל מה בלתי אפשרי, להתפשר. כי חירותנו היא השבת, ושוויון החוק הוא הכשרות. ואין אלו ערכים סותרים, בהכרח או בכלל.
המאבק הזהותי הזה מתרחש ממש עכשיו, והוא שיגדיר טוב מכל מהי המדינה היהודית-ליברלית, ומהם ערכיה. כי הציבור הליברלי לא יכול עוד לשאת את דחיקתו לפינה ואת רמיסת ציפורי נפשו. וכאשר ערכיו ומאמיניהם מועמדים למבחן, הם יכולים לו. לא במקום היהדות. ולא מאחוריה. לצידה.
יהודית-וליברלית. הנה חזון שהוא מטרה בפני עצמה, חזון ישן-חדש לתנועה לאומית מפוארת שהצליחה יותר משקיוותה לחלום, וכבר 75 שנה מחפשת מגדלור חדש לנווט לאורו את בניה ובנותיה.
פורסם במקור בדף הפייסבוק האישי,
25 ביולי 2023
תגובות