בבוקר יום שני, ה-17 בינואר 1966, מדינת ספרד חשה את פגיעתן של ארבע פצצות מימן אמריקאיות, כל אחת עוצמתית פי 70 מהפצצה על הירושימה. לא, זה לא אירוע בדיוני. אמיתי לגמרי. אמנם הפצצות לא התפוצצו, אך קרינה כן נפלטה, והנזק התדמיתי-כלכלי היה אמיתי בהחלט. זו תקרית פלומרס, ה"אוי שיט" מהגדולים בהיסטוריה: אבל רגע. כדי להבין איך הגענו למצב הזה, נחזור לאווירת הפרנויה של שנות ה-60. לאמריקאים היה רעיון מבריק בשם "Chrome Dome", בו מפציצי B-52 מלאים בפצצות מימן יטוסו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשב

על רקע רוחות מלחמת העולם המתקרבת ואחרי שצללנו לסיפורי הרקע של תכניות הגרעין של צרפת ובריטניה (קישורים בסוף), הפעם נעסוק בתכנית הגרעין...

איך האומה שהייתה בעלת הפרויקט המתקדם ביותר להבנת סוד הנשק הגרעיני הייתה רק השלישית לפתחו? למה ניסויי הנשק של האימפריה בה השמש לא שוקעת...

ב- 7:03 בבוקר, יום שבת ה-13 בפברואר, 1960, היו שלוש מדינות בעלות יכולת גרעינית בכדור הארץ – ארה"ב, ברה"מ ובריטניה. דקה לאחר מכן תצטרף אליהן