תעלומה בת אלפיים: מה קרה לצלב "המקורי" של ישו?
- shacharlotan
- Sep 14, 2022
- 4 min read
Updated: Mar 23
ידעתם שצלב מעטר את דגליהן של 34 מדינות שונות? יליארד וחצי אנשים נושאים עיניהם אל הצלב ומאמינים שבן האלוהים כיפר על חטאיהם במותו עליו.
אז הפעם נעסוק בתעלומה בלשית-דתית-היסטורית בת 2000 שנה: מה קרה לצלב *המקורי* של ישו?? חקירה בעקבות שבבי עץ ופיסות מידע (...):
באותם הימים של ראשית המאה הראשונה (שעוד לא ידעה שהיא כזו), צליבה הייתה ה-דרך של השלטון הרומי להראות לצלוב שהוא לא סבבה באופן אישי, ולהראות לכולם שמרד זה רעיון גרוע. כידוע, על צלבו של ישו נתלה אישומו (INRI = ישוע הנצרתי מלך היהודים) ועל כן הוגדר מורד, נשפט למוות ונצלב.
זאת בדומה ל-6,000 העבדים במרד ספרטקוס שנצלבו לאורך 200 הק"מ שהפרידו בין רומא לקפואה, כדי "להעביר את המסר" (שלא עבר טוב, כי היהודים כמובן ינסו ב-67 למרוד במעצמה הגדולה אי פעם ויביאו כמעט לחורבנם. ואז ינסו שוב ויביאו לממש ממש כמעט חורבנם. אלפיים שנה של "יהיה בסדר אחי, נצליח").
בכל מקרה, ישו אפילו לא היה הצלוב היחיד באותו יום שישי אביבי קצת אחרי סעודת הפסח, שכן שני שודדים/גנבים נצלבו לידו בגבעת הגולגולותא, על שם צורתה כגולגולת או ייעודה כמקום הוצאה להורג.
בדרך כלל היו נותנים לצלובים להירקב קצת על הצלב לאחר מותם כאקט של השפלה, אך את ישו הורידו ככל הנראה זמן קצר לאחר שנפח את נשמתו (+ וידוא הריגה/חסד שביצע חייל רומי עם תקיעת רומח בצידו) וקברו במערה סמוכה (בה על פי האמונה קם לתחיה וכו'). ועם הצלב מה עשו? האם הרומאים מחזרו צלבים בין צליבות משיקולים אקולוגיים או שמכון התקנים המקומי הרשה רק צלב אחד פר צלוב? אלו שאלות *ממש* טובות, שככל הידוע איש לא הטריד את עצמו בהן במשך כ-300 השנים הבאות.
אולי בעצם הנוצרים הראשונים כן תהו מדי פעם מה קרה לאותו צלב, אבל הם היו בעיקר עסוקים בלברוח מהשלטונות שרדפו את חברי הכת היהודית החדשה והמוזרה הזו. הכל השתנה כשקונסטנטינוס הראשון קיסר האימפריה התנצר בשנת 312 ולאחר מכן קבע את הנצרות כדת הרשמית של האימפריה.
לאותו קונסטנטין, כמו לכל אדם עם פופיק, הייתה אמא. לאמא הזו קראו הלנה, והיא למעשה הדמות הכי חשובה בסיפור שלנו!
על פי המסורת הנוצרית היא נשלחה בשנת 326 ע"י בנה לירושלים למצוא את הצלב האמיתי שעליו נצלב ישו. כשהגיעה לעיר, מאמינים מקומיים הראו לה את גבעת גולגולותא ואת שרידי הצלב האמיתי.
הלנה קידשה את המקום והכריזה בשם הקיסר על הקמת כנסיה מעל מערת הקבר, אותה תוכלו למצוא גם היום ברובע הנוצרי (כיום בתוך החומות), והיא מהאתרים הקדושים ביותר לנוצרים ומהמעניינים ביותר בעולם לכולם (על אף שחלק מהפרוטסטנטים חושבים שהטעו אותה במיקום, נוצרים אוהבים לריב על דברים כאלה).
הלנה ציפתה את הצלב בזהב, כסף ואבני חן (אולי כדי שלא יירקב עם הזמן? אבל הוא כבר בן 300... נו לא להפריע לסיפור טוב עם עובדות), ואז השאירה חלק ממנו בירושלים, וחלק שלחה לבנה הקיסר שישב בעיר שקרא על שמו – קונסטנטינופול (היא ביזנטיון של פעם ואיסטנבול של עכשיו).
לפי המסורת הקתולית, היא גם הביאה חתיכה לרומא שהתגלגלה לוותיקן (אבל זה כבר ממש מופרך וכ"כ קתולי מצידם).
ועכשיו נסו לעקוב: הצלב הירושלמי נפל בשבי הסאסאנים (פרסים, עוד-לא-מוסלמים) שכבשו את ירושלים ב-614, והוחזר ע"י הביזנטים (יוונים שחושבים שהם רומאים אבל תכלס משהו באמצע) בשנת 629. ב-638 נכנעה ירושלים לכובשים המוסלמים אבל הם כנראה השאירו את הצלב בעיר. בשנת 1099 (כן, קפצנו 500 שנה בסיפור, זרמו) הצלבנים (שם שכולו רמז מטרים) האירופאים כובשים את ירושלים מידי המוסלמים, ואיזה בחור מוצא צלב מצופה כסף וזהב, שנישא לכנסיית הקבר. אין לדעת אם זה ה-צלב, אבל אין ספק שהצלבנים השתמשו בצלב עץ כלשהו מעוטר בזהב ואבני חן כצלב "האמיתי", והוא מילא מקום מרכזי בטקסים הדתיים של ממלכת ירושלים הצלבנית. אולי קצת בהשראת ארון הברית, האבירים הצלבנים נהגו לקחת איתם את הצלב לקרבות חשובים בתקווה שיחזק את לב הלוחמים.
בדיעבד,לא רעיון כזה טוב, כי בשנת 1187 הצלבנים מפסידים לצלאח א-דין בקרב המפורסם של קרני חיטין (ליד טבריה, משוחזר בתחפושות כל שנה!), ומאבדים את הצלב, וקצת לאחר מכן גם את ירושלים.
איבוד הצלב לכופרים היה נזק מוראלי אדיר לכל הנוצרים בעולם כולו, ומסעות הצלב הבאים הגדירו את החזרת הצלב כחלק ממטרתם, ונערך משא ומתן לגביו בין הצלבנים למוסלמים במשך עשרות השנים הבאות. בשורה התחתונה, החלק הירושלמי אבד לנצח.
ומה עם החלק השני? במהלך מסע הצלב הרביעי ב-1204, קונסטנטינופול נבזזת על ידי הצלבנים (שקצת שכחו בדרך לאן הם), בין היתר גם חלק הצלב המעוטר שהביאה לעיר הלנה יקירתנו. איך מחליטים מי מחזיר אותו הביתה וזוכה לכבוד של כל החבר'ה? מחלקים אותו לחתיכות עוד יותר קטנות ומפזרים בכל אירופה.
במאות השנים שלאחר מכן כל כך הרבה כנסיות טענו שיש להן חלקים מהצלב האמיתי עד שז'אן קלווין (מייסד זרם פרוטסטנטי ובחור לא פשוט בסך הכל) אמר שאפשר לבנות ספינה מכל פיסות העץ האלו...
כיום תוכלו למצוא כנסיות שטוענות שהן מחזיקות בחלקים (חלקם בגודל כמה קיסמים) מהצלב האמיתי ברומא, בפריז, בוינה, בפיזה, בפירנצה, בהר אתוס ביוון, בבריסל, בפיליפינים (!) ובאתיופיה (!!).
זה הכל? מה פתאום. הרי הצלב עשוי מעץ, ועץ צריך לצמוח איפשהו נכון? במקום בו (לפי המסורת...) עמד העץ ממנו הכינו את הצלב של ישו הקימו במאה ה-6 את "כנסיית המצלבה", שהפכה במאה ה-11 למנזר יפה מאוד (שנראה מחלון ביתי לשעבר), ועל שמו עמק המצלבה בירושלים בין גבעת רם לרחביה.
לפי האגדה (וציורי הקיר במנזר!), לעץ היו שלוש צמרות – אחת של ברוש, אחת של ארז ואחת של אורן, ומי ששתל אותו היה לוט, שהשקה אותו במי הירדן בהוראתו של אברהם אבינו כמעשה כפרה על חטאיו. יש מסורות שטוענות שגם כנסייה זו נבנתה בהוראתה של הלנה אמו של קונסטנטין, אבל זה לא כ"כ מסתדר עם השנים. כיום המנזר והשטח סביבו שייכים לכנסייה היוונית-אורתודוקסית, ואפשר לסייר בפנים בעלות סמלית ובלבוש מכבד (ממליץ ממש).
ומוסר ההשכל? זה לא סוף העולם אם דברים יקרים לנו הולכים לאיבוד במרחבי הזמן והמרחב, בסוף עם קצת תושיה ודמיון הדברים מסתדרים בסיפורים יפים. אפילו אפשר למכור קצת מזכרות ומרצ'נדייס תוך כדי. אה, ולא למרוד ברומאים!!
עד הפעם הבאה,
אחלה 👍
אני חדש אצלך ...נהנתי.