עומאן: הגשר הנסתר בין עולם האסלאם למערב

איך זה שבמאה הנוכחית כשאיראן וארצות הברית מחליטות לדבר, הן לרוב עושות את זה דרך עומאן?

מה הופך דווקא אותה למתווכת הכי אמינה ודיסקרטית במזרח התיכון? התשובה מתחילה בפיצול דתי במאה ה-7, עוברת בקולוניאליזם ערבי במאה ה-19 ונגמרת באוניברסיטאות צמרת והרבה דיפלומטיה נכונה.

זה סיפורה של עומאן, המפרצית הייחודית:

נתחיל בדת. עומאן שונה מכל שאר מדינות האסלאם בכך שהיא היחידה שאיננה לא סונית ולא שיעית. היא איבאדית. על עלווים שמעתם, אבל מה לעזאזל זה 'איבאדים'??

לאחר מות מחמד הפיצול העיקרי בין הסונה לשיעה סבב סביב שאלת הירושה. בתמציתיות (רבה), (מי שנהיו) שיעים רצו שהכוח ישאר במשפחה (עלי ובנו חסין), והסונים תמכו בגנרלים שהלכו עם המחמד כיורשיו – ח'ליפים. בגדול הסונים ניצחו והשיעים נרצחו ודוכאו, אבל עוד לפני תבוסת עלי נוצר מבין תומכיו זרם ה"'חוארג'", הפורשים.

קצת קדימה והאיבאדים הם גלגול של אותם פורשים שהתיישבו עקב רדיפות בקצב השפיץ של חצי-האי ערב, עומאן של ימינו. לפי אמונתם, השליט צריך להיות ראוי מוסרית, לא חשוב השושלת. ויותר מכך – אין אצלם ג'האד, ואין רצון לכפות שום דבר על אף אחד. הדגש הוא פנימי והערכים הם יושרה וסובלנות (בגדול)

במילים אחרות – גישה הפוכה לאימפריאליזם הסוני של פעם, או המהפכנות השיעית של איראן היום. ובזכות עקרונות אלו, במשך 1,300 שנה שעומאן לא איימה על אף אחד,ללא יומרות להגמוניה אזורית בזמן שכל המזה"ת מחליף ידיים שוב ושוב (ושוב). יש לה רק עיקרון פשוט: להסתדר עם כולם, לסחור עם כולם, מהודו ועד אפריקה, ולא להתרגש מהתיאטרון שמסביב.

וזה עבד אחלה, עד שבמאה ה-19, פתאום ההגמוניה קרצה לה >

בזמן ששאר העולם הערבי התחלק בין כיבוש עותמ'אני למערבי, שליטי עומאן הצליחו לגרש פורטוגזים מציקים שהנתחלו באדמותיהם, והתחילו לפתח קולוניות משל עצמם! מהחוף המזרחי של אפריקה (שליטי זנזיבר וערים בטנזניה של היום) ועד לערי נמל בפקיסטן ואפגניסטן של ימינו מעבר למיצרי הורמוז, עומאן הפכה לשליטה הבלתי מעורערת של מערב האוקיינוס ההודי.

ואז כמובן, כמו כל מקום בתקופה בו הים נגע בחול, הם עלו על הרדאר של הכתר הבריטי, שניהל את הצד השני של האוקיינוס. אבל בחכמתם הרבה, במקום לריב עם הבריטים (ולהישמד כמו האחרים) – העומאנים פשוט חיבקו אותם בכל הכוח, והפכו למדינת חסות. הבריטים קיבלו גישה בחינם למפרץ הפרסי (מה שלימים נהיה האמירויות ובחריין ועוד), והעומאנים קיבלו בוס שאף אחד בשכונה לא רוצה לריב איתו.

וככה המצב נשאר עד שנות ה-70' של המאה ה-20, כשמסביב מדינות עצמאיות מתחילות לקום להן, האימפריה הבריטית מתפרקת ועומאן נדרשת להחזיר את כל אחזקותיה מעבר לים (זה הבעיה כשהבוס פושט רגל ופתאום ההנהלה מתחלפת). עומאן שוקעת לסוג של סטגנציה. ואז מגיע הנסיך קאבוס בן סעיד.

קאבוס למד באוני' סאנדהרסט של האצולה הבריטית (אפילו שירת לרגע בצבא הבריטי), ובסיוע עדין של הממלכה הדיח את אביו הסולטאן (שהיה פרנואיד אנטי-מודרניזציה), לקח את השלטון, והתחיל להחזיר את עומאן לדרך המלך. אבל כדרכם האיבאדית – לאט, בזהירות, ובלי למשוך יותר מדי תשומת לב. וזה משתלם.

זוכרים את האביב הערבי? בעומאן (גם עם שלטון אבסולוטי!) מעולם לא הכירו אותו. כי גם כשלעומאן לא חסר נפט וגז, אבל להבדיל מהשכנים קאבוס לא בנה מגדלי ענק ולא קנה קבוצות כדורגל. כאח-המפרצי הלא-מגניב מבחירה, הוא השקיע את הכספים בהפיכת האזרחים לסה"כ מרוצים במדינה השמרנית-אך-חילונית, פתוחה-אך-לא-תלויה שלהם. הוא לא הצטרף למלחמות נגד תימן, ולא לחרם הסעודי מול קטאר. אבל גם אל תנסו להקים שם סניף של האחים המוסלמים...קיצור, שוויץ של המזה"ת.

אם כבר שוויץ, פעם דרכה ארה"ב ואיראן, האויבות שלכאורה לא מדברות לעולם, היו מחליפות מסרים. אבל את המו"מ החשאי שהביא להסכם הגרעין של 2015 אנשי אובמה וח'אמנאהי התחילו דווקא ב...כבר ניחשתם. מוסקט בירת עומאן – כמתווך אמיתי ואמין שיכול להיות גשר בין מזרח למערב, שיעים מול נוצרים (+יהודים וסונים).

לפני כמה שנים הסולטאן קאבוס מת ללא צאצאים, והחליף אותו היית'ם אבן טארק, קרוב משפחה שהלך בדרכו (אך בוגר אוקספורד הפעם!). ובהמשך למסורת, על אף פגישה שפורסמה בין קאבוס לנתניהו – עומאן לא הצטרפה להסכמי אברהם. אך שוב, היא אירחה בשטחה את רוב המו"מ בין וויטקוף לנציגי איראן לגבי הסכם גרעין, טרום "עם כלביא". אבל אם השיחות ימשיכו, כנראה שזה יהיה שם.

וזהו בגדול סיפורה של המפרצית הייחודית ביותר, עם אמונה אסלאמית ייחודית, וגישה דיפלומטית קונסטרוקטיבית שהביאה את בית המלוכה שלה להחזיק בשלטון כבר כ-250 שנה רצוף (! כמו הזמן שארה"ב קיימת), הישג לא מבוטל בכלל בשכונה רווית התהפוכות שלנו...

עד הפעם הבאה,