פיצוץ הליפקס: התאונה החזקה בהיסטוריה

ב-6 בדצמבר 1917, 09:04 שעון מקומי, נשבר שיא העולם בתעופת עוגנים, כאשר עוגן בן מאות ק"ג של ספינה צרפתית התעופף לו כ-4 ק"מ עד שנחת ביער לחופי קנדה.

לצד השיא שנשבר ועומד עד היום, כאלפיים בני אדם נהרגו וגלי הדף וצונאמי נשלחו לכל עבר במה שזכה לתואר המפוקפק "הפיצוץ בתאונה הגדול בהיסטוריה" (פי 4 מפיצוץ ביירות ב-2020)

זהו סיפור 'פיצוץ הליפקס':

כהרגלנו בקודש, נתחיל ברקע. הימים הם ימי מלחמה"ע ה-I (נכון, למעשה II), קנדה עדיין בחבר העמים הבריטי, והעיר הליפקס שבמזרחה, בה הנמל המשמעותי הקרוב ביותר לאירופה, הופכת לצומת לוגיסטית חשובה ביותר, בה ריכזו אנשים ותחמושת לפני חציית האוקיינוס במשלחות ענק, כהגנה מהצוללות הגרמניות.

ב-5 בדצמבר 1917, ספינה צרפתית בשם "מון-בלאן" אשר יעדה בורדו מגיעה מניו-יורק להליפקס ועליה טונות של TNT ודלקים לצרפת הנאבקת. בשל מטענה המון-בלאן הייתה אמורה להיכנס למפרץ שמאחורי העיר ולחכות שם להיווצרות השיירה, אך התעכבה בדרך וכשהגיעה מצאה שהמפרץ חסום ע"י רשתות נגד-צוללות, ועליה לחכות במיצר הצר שבין הליפקס לדרטמות' שמולה.

ב-7:30 שלמחרת, ספינה נורווגית בשם "אימו" יצאה מהמפרץ החוצה לאוקיינוס דרך אותו מיצר צר. טעויות ניווט ותיאום הובילו להתנגשות הספינות ב-08:45, כשלמון-בלאן לא נגרם נזק משמעותי מלבד דליקה קטנה של אדי הבנזול (דלק דליק במיוחד) שהיו על סיפונה, בעשן סמיך במיוחד, וצוות הספינה החל להתפנות בסירות הצלה.

הצוות, שידע מה על סיפון הספינה צעק בכל כוחו לתושבי העיר הסקרנים שבאו לנמל לראות בשריפה ובספינה הנטושה והבוערת מנווטת באיטיות לעבר הרציפים, אבל הרוב המוחלט לא הצליחו לשמוע אותם. ואז, ב-09:04 ו-35 שניות, הדלק הבוער הגיע למאגרי ה-TNT שעל הספינה. והעולם עצמו נקרע לרסיסים.

בשניה הראשונה לפיצוץ, גל הדף במהירות של 3,600 קמ"ש ובטמפ' של 5000 צלזיוס (יותר מהשמש) אידה את הספינה וכל מה שבקרבתה, וצונאמי של 18 מטר היכה את העיר הסמוכה. את הפיצוץ שמעו ממרחק 200 ק"מ, וכאלפיים בני אדם נהרגו בו-במקום, לצד 12,000 בניינים שנהרסו כליל. מאות שצפו בספינה מרחוק התעוורו מעוצמת ההבזק.

כל מלחי המון-בלאן הספיקו להגיע לחוף מבטחים ושרדו, מלבד אחד. וזה המקום לציין את גבורתו של פטריק קולמן, סדרן רכבת שעמד על משמרתו כ-250 מ' מהמזח, ושמע מהמלחים הבורחים מה יש על הספינה הבוערת. קולמן וחבריו החלו לברוח מהמקום, עד שנזכר שבעוד כמה דק' רכבת מלאה ב-300 נוסעים אמורה לעבור בקרבת הנמל.

קולמן רץ חזרה לעמדתו, והספיק לטלגרף לכל העמדות בסביבה בשידור כולל (יש כמה גרסאות): "עצרו את הרכבות, ספינה בוערת עומדת להתפוצץ. מניח שזו הודעתי האחרונה, להתראות בחורים". הרכבות אכן נעצרו, וקולמן נהרג מידית בעת הפיצוץ, אך הפך בצדק רב לגיבור קנדי.

בתחילה כולם חשבו שהפיצוץ נבע ממתקפה גרמנית, אך עוצמת הנזק והיקף האבידות מנעו חקירה מקיפה, ואיש לא הואשם רשמית בתאונה הגדולה בהיסטוריה בשעתו. אך לתאונה כן היו השלכות רבות, חלקן אפילו חיוביות.

פציעות הראייה הרבות הפכו את הליפקס למרכז המומחים העולמי הגדול ביותר לרפואת עיניים, ולהקמת 'המרכז הלאומי הקנדי לעיוורים' ב-1918. כמו כן, שונו לחלוטין נהלי ההעמסה של ספינות נשק ותחמושת, וזו למשל הסיבה להקמת הקלשון הימי העצום בניו ג'רזי בימי מלחמה"ע ה-II (למעשה, III...)

בחנונית, פיצוץ הליפקס היה שקול ל- 2.9 קילוטון TNT (בבירות היה 0.8~), ועד היום נחשב ל'לא-גרעיני ולא מתוכנן' הגדול בהיסטוריה, ועיתון TIME תיאר בזמן אמת את הפצצה על הירושימה כ"7 הליפקסים", כמו שמאז משווים כל פיצוץ להירושימה...

אז עד כאן להפעם, ומוסר ההשכל האקטואלי במיוחד הוא 'אם אתם מסתכלים (או מצלמים) משהו מסוכן, סימן שאתם גם בסכנה! תפסיקו עם זה כבר'

עד הפעם הבאה,