נהר אחד, שלטונות שונים, גורלות שונים: סיפורו של נהר הקונגו

שבט אחד, נהר אחד, שתי גדות. האם הבחירה/יד המקרה לגור באחת מגדות הנהר יכולה להשפיע על תוחלת ואיכות החיים של נכדי נכדייך?

להלן סיפור היסטורי-כלכלי (עם נגיעה אקדמית) על נהר אפריקאי נוסף ועל מרקם החיים סביבו שנפגע, הפעם פחות סימפטי ואופטימי, וכמוהו גם מוסר ההשכל"

בדלתת נהר הקונגו שבמרכז אפריקה קיים מימי קדם שבט אתני בשם "ב'קונגו", הידועים גם כ-"אנשי הקונגו". בין המאות ה-14 ל-19 ממלכת קונגו הייתה לרוב עצמאית, ומוכרת למערב בעיקר כאזור משמעותי של סחר עבדים (אגב הלבנים לא נכנסו לפנים היבשת במאות הללו, מי הם שחיכו לאדם הלבן על החוף עם שיירות עבדים למכירה? סיפור ליום אחר)

בשלהי המאה ה-19 ולאחר ועידת ברלין (הידועה גם כ"ועידת קונגו"), שסימלה את שיא המירוץ הקולוניאליסטי-אירופאי לכיבוש ולחלוקת אפריקה, אנשי הקונגו מצאו את עצמם נתינים של שלוש מעצמות אירופאיות שונות: בלגיה (צהוב במפה, על השטח שכיום נקרא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), צרפת (תכלת במפה, על השטח שכיום נקרא הרפובליקה של קונגו) ופורטוגל (סגול במפה, על השטח שכיום נקרא אנגולה).

הקולוניאליזם הבלגי בקונגו היה שונה ממפעלים דומים במדינות אפריקאיות אחרות. לאחר ועידת ברלין, שטח הגדול מבלגיה פי שמונים השתייך, למעשה באופן פרטי, למלך בלגיה לאופולד השני ולא לממלכת בלגיה כולה. עובדה זו באה לידי ביטוי בניצול כלכלי ואנושי חסר תקדים בקונגו הבלגית, הנועד להעשיר את המלך ואנשיו מניצול מחצבי ומשאבי האזור, ללא פיקוח מוסדי וציבורי כפי שהיה בקולוניות אירופאיות אחרות.

מצב עניינים זה הביא לכך שכמה אלפי אנשי צבא וממשל אירופאיים הטילו על מיליוני התושבים הילידים של קונגו הבלגית את אחד מהמפעלים הנצלניים ביותר בהיסטוריה האנושית, הנודע עד היום באכזריותו וביחסו הדכאני לאוכולוסייה (ועליו הספר "לב המאפליה").

מחקרים עדכניים מעריכים כי מיליוני אנשים מתו באופן ישיר או עקיף מהשלטון הבלגי בקונגו, כאשר דוגמה מפורסמת לאכזריותו היא מנהג כריתת הידיים לילידים שלא עמדו במכסת איסוף הגומי היומית. המצב בקונגו הבלגית היה כה חריג ביחס למפעלים קולוניאליסטיים אחרים בני התקופה, עד שביקורת גוברת בעיתונות האמריקאית והאירופאית הביאו את ליאופולד לוותר על שליטתו המוחלטת בקולוניה, ולהעבירה לידי ממשלת בלגיה ומוסדותיה בשנת 1908, וכך נשאר המצב עד שהמושבה זכתה לעצמאות בשנת 1960.

לעומת זאת, לאור ועידת ברלין החלק הצפוני של נהר הקונגו היה טריטוריה בשליטת צרפת, והחל מ-1910 השתייך לקולוניה מאוחדת בשם "אפריקה המשוונית הצרפתית". גם השלטון בקונגו הצרפתית היה נצלני מטבעו והכיל עבודות כפייה של ילידים, אך במידה פחותה מהשלטון בקונגו הבלגית. לאחר מלחמת העולם השנייה, תושבי קונגו זכו ליחס ליברלי יותר מהשלטונות הצרפתיים, וגם ב-1960 המדינה זכתה לעצמאות, לצד קולוניות צרפתיות אחרות.

בירתה של קונגו הבלגית, לאופולדוויל, נוסדה ב-1881 על ידי האירופאים בכדי לשמש כתחנת מסחר מרכזית על גדות נהר הקונגו, מעל לסדרת מפלים המונעים שיט נוח ישיר בין הנהר לבין האוקיינוס האטלנטי. כיום העיר נקראת קינשאסה, והיא המרכז השלטוני והכלכלי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, העיר השלישית בגודלה באפריקה כולה, כאשר בשטחה המטרופוליטני חיים יותר מ-15 מיליון תושבים.

בשנת 1884, לאחר ועידת ברלין, הרחיבו הצרפתים כפר ילידי על גדות נהר הקונגו שממול ללאופלדוויל החדשה והקימו את העיר ברזוויל – על אף שנוסדה רשמית כבר ב-1880 – במטרה להתחרות על נפח המסחר בנהר הקונגו. עיר זו שימשה כעיר הבירה של אפריקה המשוונית הצרפתית כולה, ובימי מלחמת העולם השנייה שימשה כעיר הבירה של ממשלת צרפת החופשית הגולה. כיום ברזוויל היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי של הרפובליקה של קונגו, וחיים בה כשני מיליון בני אדם.

אם כן, השלטון הצרפתי והבלגי שלט בערך באותו פרק זמן, על אזורים נושקים זה לזה. וכפי שחיו במאות השנים האחרונות משתי גדותיו של נהר הקונגו, גם בימינו חיים בני הב'קונגו בקינשאסה ובברזוויל, על שטחי קונגו הבלגית והצרפתית, בהתאמה. ועכשיו לחלק ההיסטורי-כלכלי המבאס:

לאחר ששתי הקונגו-יות זכו בעצמאות ב-1960, שתיהן עברו מספר הפיכות צבאיות, אסונות טבע, מציאת מחצבים ועוד, כך ש*ברור* שאי-אפשר להשוות בצורה טהורה של ניסוי מעבדה בין המדינות, ושישנם משתנים מסבירים נוספים לשוני ביניהן מלבד אופי וזהות השלטון הקולוניאליסטי שהיה. אבל יש לא מעט סיבות להניח שאפשר לנסות ולהשוות ביניהן (ואפילו שתיהן דוברות צרפתית!).

[כמו כן, אעשה כאן פעלול *לא יפה* ואניח שהנתונים הממוצעים של האוכ' במדינה תקפים *בממוצע* גם לאנשי הב'קונגו שחיים בערי הבירה. זה כמובן *לא נכון*, אבל *מספיק טוב לשרת את הסיפור שלי*, מזכיר שזה טוויטר ולא מגזין Nature (שגם בו מרמים..).]:

ב-DRC הבלגית תוחלת החיים היא 61.8 (מקום 216 בעולם). כ-61 תינוקות מתוך 1000 לא שורדים את הלידה (מקום 10 לרעה בעולם).כ-25% מהילדים מתחת לגיל 5 בתת-תזונה, התמ"ג לנפש $1,100 (מקום 226) ודירוג האשראי +CCC, שזה אומר שיש יותר סיכוי שהנסיך מהאימייל יחזיר לכם את כספי ההשקעה מאשר הממשלה המקומית.

ב-RC הצרפתית תוחלת החיים 62.1 (מקום 215), אבל כ-48 תינוקות מתוך 1000 לא שורדים (מקום 24 מהסוף). 12.3% מהילדים בתת-תזונה, התמ"ג לנפש $3,400 (מקום 191) ודירוג האשראי גם CCC+.

15/ עכשיו אמנם תוחלת החיים ודירוג האשראי דומים, אבל ההבדלים ברמת הפרט משמעותיים מאוד בנוגע לתזונת ילדים ותמ"ג לנפש. כמובן שלא הייתי מאחל לאף אחד מכם לגדול באיזושהי מהקונגו, אבל אם כבר חייבים – אין ספק באיזו עדיף.

ומוסר ההשכל? דמיינו שלפני 200 שנה איזה אב-משפחת ב'קונגו רב עם שכניו והחליט לעבור לגור בצד השני של הנהר. ההחלטה הכביכול שרירותית הזו קבעה מה הסיכוי שיקטעו גפיים לילדיו, ואת הסיכוי שנכד-נכדו ילך לישון רעב. הגירה, תואר, מקצוע והון שתצברו/תאבדו – לכל הדברים הללו יהיו השפעות לדורות קדימה. בלי לחץ כמובן 😊

עד הפעם הבאה,

[גילוי נאות: הפוסט לעיל הוא טייק על רפרט שהגשתי ביחד עם בר לוי לקורס של צחי רז על היסטוריה כלכלית, בשנה ג' ללימודי פכ"מ באוניברסיטה העברית לפני כך וכך שנים. מקווה שלעצמי מותר לעשות פלגיאט.

הרעיון בגדול של הצעת המחקר הייתה למצוא חלוקה טבעית של בני אותו העם אשר באופן שרירותי חולקו למשך מספר דורות בין שלטונות אחרים ולבדוק (אקונומטרית) את השפעת השלטון על מידת האמון של צאצאיהם במוסדות המדינות הצעירות שקמו לאחר מכן]