האוורסט של הנהרות: סיפורו של יארלונג צאנגפו, חידה שחוצה את ההימלאיה
- shacharlotan
- 30 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
פעם, לפני שמישהו חלם לצפות בעולם בלחיצה על מכשיר-כיס שמשדר אליו לווין, היו נהרות שאיש לא הבין.
ובראשם - היארלונג צאנגפו, נהר בטיבט. תארו לכם, נהר ש*חוצה* את ההימלאיה, ההרים הגבוהים בעולם.
מאות שנים טובי המדענים הבריטים טענו שזה בלתי אפשרי. שחייב להיות הסבר אחר. עד ש.
חוזרים למקורות (חיחי) עם סיפור על נהר שיש בו גם היסטוריה, גם גיאופוליטיקה, וגם גבורה אנושית:
סיפורנו מתחיל ברמה הקפואה של טיבט, בה היארלונג מתחיל ומתפתל כמו נחש. הוא ממשיך כנהר רגוע במסעו מזרחה, ואז בלי אזהרה, צונח לתוך הקניון העמוק בעולם, עמוק כל כך שהשמש מתקשה להגיע לקרקעיתו. כמעט 5,000 מטר של צניחה כמעט אנכית מלאה במפלי מים שואגים. איש בימי קדם לא הצליח לשוט או להתקדם במורד הנהר, לראות היכן מגיע לים.
עצירת סיפור. קופצים לחצי האי ההודי במאה ה-19, אז הבריטים שדי סיימו להשתלט על האזור הסתכלו על הקצה הדרומי של נהר הברהמפוטרה האדיר (כיום בשטח בנגלדש) ושאלו: "מאיפה לעזאזל זה מגיע? האם יש חלק בעולם שעוד אפשר לכבוש ועוד משהו לקרוא על שם קווין ויקי??"
הבריטים שולחים משלחות חקר במעלה הנהר ומגלים שהנהר מגיע מהרי ההימלאיה שבצפון, אבל פה הם נתקלים בבעיה פוליטית – באותו זמן אסור היה להם להיכנס לטיבט מהודו, כחלק מהסכמים הדיפלומטיים של התקופה (אל חשש, עוד כמה עשרות שנים הם יפרו אותם בכוח הזרוע).
אבל את המדע אי אפשר לעצור. ב-1880 בערך, הם שולחו מרגלים, "פונדיטים", למעשה הודים שהתחפשו לסוחרים או נזירים, שמשימתם הייתה לזרוק לנהר בול עץ מסומן אחת לכמה ק"מ, כדי שהבריטים במורד הנהר יראו מאיפה ולאן הגיעו.. אחד המוצלחים שבהם, קינטופ שמו, הסתבך בטיבט, נמכר לעבדות, הצליח לברוח, אחרי ארבע שנים וחזר עם סיפור על מפלים אדירים, קירות סלע שלא נגמרים ונהר שחותך את ההימלאיה כמו סכין. אבל אז הבוסים שלו בהודו התחלפו ולאף אחד לא היה אכפת מתגליותיו.
רק ב-1913, שני בריטים בשם ביילי ומורסהד יצאו במשלחת צפונה והצליחו ממש לראות את הקניון הזה ולחזור בחיים. הם הראשונים שאישרו את הסברה שעד כה נשללה כלא הגיונית או אפשרית – היארלונג הטיבטי...הוא למעשה אותו הנהר כמו הברהפוטרה הבנגאלי. הנהר היחיד שחוצה את ההימלאיה. אבל..איך הוא עושה את זה?
בשביל להבין את זה, צריך לשוט בנהר. ובמהרה, הנהר הפך עבור קיאקיסטים ל-"אוורסט של הנהרות". היהלום שבכתר התהילה העולמית. אבל שוב הפוליטיקה הפריעה. מאז פלישת סין לטיבט בשנות ה-50 וחילוקי הדעות בינה לבין הודו היכן עובר הגבול ביניהן, האזור נסגר והפך לשטח צבאי סגור ועוין.
רק ב-1993 משלחת יפנית ראשונה קיבלה אישור לחקור את הנהר, ונכשלה כשחבר צוות אחד מת בזרמים החזקים והקפואים. ב-1998, משלחת מפורסמת יותר בחסות נשיונל ג'יאוגרפיק ניסתה שוב. גם הפעם זה נגמר בטרגדיה, כשאגדת הקיאקים האמריקאי דאג גורדון נהרג בנסיונו לרדת את מפלי הנהר שלא מוכן לסלוח על אף טעות.
ורק ב-2002 צוות מומחים הצליח לחצות בקיאק את המפלים העליונים של היארלונג. את כולו אי אפשר, מכיוון שגם היום הנהר יושב בדיוק על קו התפר בין סין להודו. שתי המדינות טוענות לבעלות על השטח הפראי והקפוא סביבו העונה לשם ארונאצ'ל פראדש, ולסין תכניות להקים באזור גם שמורות טבע וגם תחנות כוח הידרואלקטריות (איך זה עובד ביחד? העיקר שלא תוכלו לבוא ולשאול שאלות).
וגם בעולמנו מלא הלווינים והתגליות, היארלונג צאנגפו נשאר חידה. נהר שמפר את חוקי ההיגיון, שהביא למותם וייסוריהם של הרפתקנים ומרגלים, ושעדיין רוב סודותיו עוד לא התגלו. ולשאלתכם הבסיסית, למי אכפת? למה להסתכן ולנסות בכלל להבין?? ובכן...כי הוא שם.
עד הפעם הבאה,
תגובות