מהאח של ישו אל מלחמת האזרחים הקטלנית בהיסטוריה: סיפור מרד הטאיפינג

להלן הסיפור הזוכה במקום הראשון, בפער, בתחרות "הכי קיצוני ומטורף ביחס לעד כמה מוכר בהיסטוריה". 20 מיליון הרוגים (1%+ מאוכ' העולם בזמנו), בהובלת מי שטען שהוא האח האבוד של ישו שנלחם בנציגי השדים עלי אדמות. על הדרך נשלב בסיפור סכסוכי מעצמות אימפריאליות, סחר ממסדי בסמים, מלחמת אזרחים הכי קטלנית בהיסטוריה (בזמן מקביל לזו האמריקאית) וצביעות מינית-משיחית.

 והכל היה נמנע אם בחור מסוים היה עובר בחינה ממשלתית מסוימת... תחזיקו חזק, כי זה הולך להזכיר לכם המון המון דברים מההיסטוריה שאתם כן מכירים. זהו סיפורו של "מרד טאיפינג:

סיפורנו מתחיל ב-1814, אז נולד למשפחה חקלאית וענייה מהמיעוט האתני 'האקה' שבדרום סין בן זקונים בשם הונג שיוצ'ואן. בימים ההם בסין האימפריאלית (וקצת גם היום) ובהתאם למסורת הקונפוציוסית, גורל האדם ומשפחתו נקבעו ברצף של בחינות שקבעו האם יוכל לשמש כפקיד ממשל ולהתקדם בסולם הביורוקרטיה המקודשת, או לא.

בשנת 1827 משפחתו של הונג ומכריה מגייסים את הממון הדרוש ושולחים אותו, שהוכיח כישרון טבעי ללימודים, לעיר המחוז גואנגג'ואו אל המבחנים הגורליים. הונג נכשל. הוא חוסך שוב כמה שנים, ונכשל בשנית. ואז ב-1837 בגיל 23, הונג נכשל בשלישית ושוקע בדיכאון עמוק.

ואז התחילו החזיונות.

בחזיונותיו החוזרים ראה הונג קשיש מזוקן שדורש ממנו לכרות את ראשי השדים שהשתלטו על סין. הונג מתעלם מהחזיונות, נכשל בפעם הרביעית בבחינות, ואז נתקל אצל דודו בספר מיסיון פרוטסטנטי. הונג נשאב לספר ומיד כל החזיונות מתבררים לו – הזקן הוא אלוהים, הונג הוא בנו ואחיו הקטן של ישו, והשדים הם שושלת צ'ינג הרקובה שמכרה את סין לאירופאים ולאופיום שלהם. כמובן.

וזה הזמן לזום אאוט קטן. מ-1644 שולטת בסין שושלת צ'ינג, שמקורם במנצ'וריה שבצפון מזרח סין (כלומר היו מיעוט ששולט על רוב), אשר לאחר תור זהב של כמאתיים שנה והרחבת הקיסרות, הביאו את סין של המאה ה-19 להתפוצצות אוכלוסין שללא טכנולוגיה מתאימה התבטאה ברעב המוני, וחולשה צבאית ושלטונית לאחר רצף מלחמות חסרות סיכוי מול בריטניה ושות' סביב הסחר באופיום.

חוזרים להונג. בשנת 1844 הוא מנפץ פסלי קונפוציוס (מזכיר מישהו?), ויחד עם תומכו הנאמן יאנג שיוצ'י הופך למטיף פופולרי שצובר לעצמו קהל, אשר עם הזמן מתרחק מערכי ההכלה הנוצריים ומקדש את הונג עצמו כמשיח ואת תפקידו כמצביא הקרב האלוהי שבין "איגוד המאמינים" לבין הקיסרות הזרה, נציגת השדים עלי האדמות. והנה יש לנו כת שחיה בהרים במאפייני גרילה.

ב-1851 הונג ו-10,000 מתומכיו צועדים לעיר סמוכה וצרים עליה. לכת יש צבא. עקב חולשת צ'ינג העיר נכבשת בקלות, מגיניה נטבחים באכזריות והונג מכריז על הקמת "ממלכת טאיפינג ['השלום הגדול'] השמימית", על עצמו כקיסר סין ובעל מנדט השמיים (ההצדקה הפוליטית-דתית לקיסרי סין משחר ההיסטוריה כמעט). מאות אלפים מתושבי דרום סין מצטרפים אליו, ועכשיו לכת יש לא רק צבא, אלא מדינה תיאוקרטית.

ובהתאם, הונג מחיל רצף רפורמות מהפכניות בטיעונים אלוהיים. על הגברים להאריך שיער ועל הנשים להצטרף לצבא כשוות זכויות. הרכוש הפרטי בוטל, לוח השנה הוחלף, נאסרו בתוקף הימורים וכל חומר משנה תודעה וכל סוג של בידור. בשיאו, הונג הוציא גרסה משלו לתנ"ך, ואסר לחלוטין על יחסי מין לצרכי הנאה, ולאחר מכן בכלל אפילו בין זוגות נשואים, "עד לניצחון המוחלט".

ולמרבה תדהמתכם ובדומה לכל מקרה אחר בכל מקום וזמן, כמובן שהונג עצמו ומעגל תומכיו הקרוב (שכל אחד מהם היה "מלך" של אזור, והונג "המלך השמימי") עברו על כל אחד ואחד מחוקיהם, חיו בעושר מופלג והסתובבו עם הרמון מלא פילגשים ושפחות. כי על אח של ישו חלים חוקים אחרים..

בשנים הראשונות המרד הצליח והמורדים כבשו עוד ועוד שטחים, כולל את עיר הבירה הדרומית נאנג'ינג ב-1853, והגיעו לשליטה דה-פקטו בכל דרום מזרח סין, תוך שהם טובחים ללא רחמים בכל נאמן צ'ינג – ללא אפלית גיל ומגדר. אבל כמו בכל סטארט-אפ אקזוטי, עם הצמיחה המהירה באו הבעיות.

סגנו של הונג מההתחלה, יאנג "מלך המזרח", שעמד בראש המשטרה החשאית של הממלכה, החל לקבל הוראות מאלוהים באופן ישיר ללא התייעצות עם הונג, ולפעול בהתאם. בתגובה מידתית, הונג מוציא להורג את יאנג, משפחתו, ובגדול את כל מי שהכיר אותו מימי הזוהר בהתחלה. כמו כן, הונג שניסה בתחילה לגייס את מדינות המערב לצידו, איבד את תמיכתן כשאסר על השימוש באופיום (והטבח במיליונים "בשמו של ישו" גם לא עזר לשכנוע דעת הקהל בלונדון ובוושינגטון).

המערב בראשות בריטניה החליטו שמעדיפים את הבובה הצ'ינגית על הפסיכי מהדרום, והחלו לתמוך בקיסרות בנשק מודרני ובשכירי חרב (בהם צ'רלס גורדון המפורסם, איש מעניין אשר לימים דיכא מרד בסודאן, נהיה מושלה ואפילו טייל שנה בא"י, שם הגה תכנית לחבר בתעלה את אילת-טבריה-חיפה. כי למה לא).

בשנת 1861, ערב מלחמת האזרחים בארה"ב, מרד הטאיפינג החל להפסיד לקיסרות צ'ינג המתוגברת.

אך זה לקח עד 1864 ועוד מיליוני (!) הרוגים עד שצבא צ'ינג צר על נאנג'ינג, בירת המורדים, כאשר הוא משמיד כל איר ושדה בדרכו דרומה (מזכיר משהו?). כאן ההיסטוריה מתחלפת שוב בסיפורי אגדה, כשחלק אומרים שהונג התאבד והתגלה בביוב וחלק שהכריז על כך שאלוהים יצילם ויחלק מן למגיני העיר המורעבים, ואז מת מפטריה מורעלת שקטף כהדגמה. יש האומרים שגופתו של הונג נורתה ככדור תותח עם כיבוש העיר.

כך או כך, 13 שנים לאחר שהתחיל, ב-1864 מרד טאיפינג נגמר עם אותה שושלת צ'ינג בשלטון, ובין 20-36 מיליון סינים פחות (בערך 2% מאוכ' העולם דאז!), ממלחמות מגפות ורעב. מלבד מלחמות העולם זהו האירוע האנושי הקטלני ביותר בהיסטוריה, ואין ספק שטרם לנפילת הקיסרות הסינית כולה ב-1911 ולמלחמת האזרחים הבאה של שנות ה-40, כאשר מאו בעצמו אמר ששאב מאידאולוגיית ומשיטות הלחימה של הטאיפינג השראה מרכזית.

עד כאן לסיפורנו הפעם, ומוסר ההשכל הנצחי והשמימי הוא לא לתת לכתות צבא, בטח שלא מדינה, בטח שלא בסין. אבל כך או כך, אין ספק שהמשקל של ההיסטוריה הסינית, על כל הזיותיה וגדולותיה, רק יגדל בעתיד הנראה לעין.

עד הפעם הבאה,