הפעם ההיא שההולנדים אכלו את ראש ממשלתם

**דיסקליימר חשוב: הרוב מוחלט של הפוסטים באתר זה מותאמים לקריאה של ובעבור ילדים, בכוונת מכוון. פוסט זה אינו מתאים לילדים מתחת לגיל 13, ומכיל (בצורה לא גרפית) תיאורי אלימות, רצח וקניבליזם.**

לרגל חול המועד והתקופה המתוחה, ובתקווה למציאות משעממת קצת יותר, הפוסט הפעם יעסוק במתי ומדוע אכלו (כן. פיזית) ההולנדים את 'ראש הממשלה' שלהם?

ואיך זה קשור למי שיהיה לאחר מכן מלך אנגליה בהפיכה צבאית שקטה? כל קשר לאקטואליה על אחריותכם בלבד:

סיפורנו מתרחש בהולנד של המאה ה-17, ימי תור הזהב של המדינה הקטנה, אשר הובילה אז את הסחר העולמי עם אסיה והתעשרה מכך כהוגן (עוד נחזור לזה).

שמו של גיבורנו הטראגי הוא 'יוהאן דה ויט', בן אצילים מדרום הולנד (שמו של המחוז המרכזי מבין 7 ארצות השפלה, ולהסבר על המדינה, מחוזותיה ומה ההבדל בין "ארצות השפלה" לבין "הולנד" ראו - youtube.com/watch?v=eE_IUPInEuc

דה ויט היה אדם די מוצלח. כבר בגיל 20 קיבל תואר דוקטור והיה מתמטיקאי ומשפטן מצטיין. בגיל 25 שימש כנציג עירו דורדכרט במועצת המחוז ותוך שנה נהיה נשיא העיר. בשנת 1653, בגיל המופלג 28, נבחר לראשות מועצת מחוז הולנד – ומכיוון שזה היה המחוז החשוב ביותר, למעשה שימש כ"פנסיונר הגדול" – לא זה שמשחק שש-בש בכיכר, אלא ראש הרפובליקה כולה.

במהלך כהונתו דה ויט קידם את הולנד וניצח את אנגליה (אז רפוב' של קרומוול), המתחרה העיקרית על השליטה באוקיינוסים, ב-2 מלחמות ימיות.

גם במדיניות הפנים הגיע להישגים והנחיל שוויון זכויות די נרחב לצד חופש דת מלא – מה שתרם לפיתוח כלכלי ולשגשוגה של הקהילה היהודית ולהגירה של רבים ממנה להולנד (עיקר פעילותו של שפינוזה היה בתקופתו).

אבל עיקר צרותיו הגיעו מבית. לא ניכנס פה לנבכי הפוליטיקה של הולנד, אבל בקצרה – דה ויט עמד בראש מחנה הרפובליקאים, סוחרים עשירים ופרוטסטנטים, שתמכו במתן חירויות כלכליות ודתיות, והיו נגד מלוכה (בהולנד של התקופה התפקיד נקרא "סטאדהאודר", מילולית "ממלא מקום", ובפועל ראש מדינה שמתמנה בירושה).

מולו עמד מחנה בית אורנז', רובו קלוויניסטים ממעמד הביניים, שתמכו במנהיג ריכוזי חזק מבית אורנז', אלו שהובילו את המרד ההולנדי במאה ה-16 נגד הספרדים ובניו שימשו כסטאדהאודר כללי ושל רוב המחוזות מאז (תכלס, מלוכה).

לפני היבחרו של דה-ויט, שלט ברפובליקה וילם ה-2 לבית אורנז', אך הוא מת ב-1650, וכמה ימים לאחר מותו נולד יורשו, וילם-3 (לא חזקים שם בשמות יצירתיים). מילדותו של וילם, קראו תומכיו למנותו כראש המדינה במקום דה-ויט, ומינויו היה נושא מרכזי בסכסוכי הפנים והחוץ של הולנד באותה תקופה.

ואז הגיעה "שנת האסון", 1672. צרפת ובריטניה, האויבות המושבעות, חברו יחדיו ותקפו את הולנד כדי להשתלט על עושרה ונתיבי הסחר שלה. הבריטים חסמו את הים והצרפתים התקדמו מהיבשה - קיומה של הרפובליקה ההולנדית כולה עמד בסכנה, והתושבים חיפשו אשמים מידיים. מתנקש תומך אורנז' פצע קשה את יוהאן, שהחליט להתפטר כתגובה, אך קודם לכן היה עליו להציל את אחיו קורנליוס.

קורנליוס, אשר שימש כסגן מפקד הצי, הואשם ע"י תומכי אורנז' בבגידה ונכלא בעיר האג. על אף עינויים, הוא לא הודה בבגידה, אלא דרש להישפט והוחלט להגלותו. יוהאן הגיע לכלא בהאג ללוות את אחיו לגלות, אך אז המון זועם הסתער על הכלא, רצח את השניים – וישנם תיעודים לא מעטים לכך שאיבריהם הפנימיים נאכלו (!) ע"י הפורעים אחוזי הטירוף.

עד היום רבים חושבים שהיה זה וילם ה-3 שעמד מאחורי הרצח המזוויע, אך זה מעולם לא הוכח. על כל פנים, מחנה אורנז' ניצח בענק כשבאותה שנה מונה וילם לסטאדהאודר ההולנדי, וספרד והאימפ' הרומית הקדושה התערבו להצלת הולנד (על אף פרוטסנטיותה, היה יותר חשוב למנוע מאנגליה וצרפת להצליח במשהו, חלילה גם להסתדר יחד..). אך זוהרו של תור הזהב החל להתעמעם יחד עם דה-ויט.

ווילם ה-3? אתם אולי מכירים אותו גם כמלך ויליאם השלישי של אנגליה (או ויליאם השני של סקוטלנד, כי הם חייבים להיות מיוחדים). בשנת 1685 דודו ואבי אשתו (כן...) ג'יימס השני נהיה מלך אנגליה, אך לצערו של ג'יימס הוא החזיק בתכונה המסוכנת ביותר למלך באנגליה – קתוליות.

ב-1688 במה שכונה "המהפכה המהוללת" ראשי המדינה והצבא הפרוטסטנטים של אנגליה ליוו את צבאו הפולש של וילם (אותו הם בעצמם הזמינו), ג'יימס קיבל את ההזדמנות לברוח ולשמור על ראשו (ובבריחתו "ויתר" על הלגיטימיות של שלטונו), וכך התחיל שלטונו הקצר של בית אורנז'-נסאו בהובלת ויליאם ומרי, שאמנם לא נאכלו ע"י נתיניהם כמו...אחרים, אבל בכל זאת הצליחו להיות גם האחרונים לביתם. אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת..

עד הפעם הבאה,