הפלא של באקו: אסדת-עיר הנפט הראשונה בעולם

דמיינו עיר שלמה, עם בנייני מגורים של 9 קומות, פארקים, ספריות ומאפייה – הכל בנוי על כלונסאות בלב ים, עשרות קילומטרים מהחוף. לא מדובר בפרויקט עתידני של סעודיה, אלא במפלצת פלדה סובייטית מ-1949 שמתפקדת חלקית עד היום. זהו הסיפור המדהים של "Neft Deslari", אסדת (ולמעשה עיר) הנפט הראשונה בעולם:

אבל לפני שנצלול (חיחי) ל"סלעי הנפט" (משמעות השם) שבלב הים הכספי, חשוב לי להגיד מראש שהסיפור הזה הוא לא רק על הנדסה יוצאת דופן, אלא גם על איך משאבי טבע (וקצת שגעונות גדלות) מעצבים אימפריות. לכן כהרגלנו בקודש נתחיל קודם כל בקצת רקע היסטורי:

חצי האי אפשרון, עליו יושבת באקו בירת אזרבייג'אן בימינו, הוא אולי הנקודה המשמעותית ביותר בהיסטוריה של האנרגיה המודרנית. הרבה לפני שהנוזל השחור הפך שייח'ים ערבים וחוואים טקסנים למיליונרים, אדמת אזרבייג'אן דיממה נפט. למעשה, יש דיווחים כבר מהעת העתיקה על נוזל שחור צמיגי שיוצא מהאדמה באזור, ובורות שבוערים בעוצמה לתקופות ארוכות (וקושרו לפולחן האש בדת הזורואסטרית הקדומה).

ב-באמצע המאה ה-19 נקדחה בחצי האי באר הנפט המודרנית הראשונה בעולם. בסוף המאה (ועם החלפת הנפט את תעשיית השמנים מן החי), האיזור כבר סיפק כמחצית מהתצרוכת העולמית (ובאקו בלבד יצאה יותר נפט מאשר כל צפון אמריקה). באקו משכה אליה עשרות אלפי עובדים-עבדים (בעיקר מוסלמים, מפרס והקווקז).

משפחת נובל (כן, ההם), בני רוטשילד (לגמרי ההם) ותעשייני-על אחרים הקימו בעיר תשתיות שאיבה והולכה ששינו את פני הכלכלה הגלובלית, והפכו את באקו מעיירת גבול בקצה האימפריה הרוסית למרכז של הון בלתי נתפס ותרבות אירופאית בלב ה"מזרח". האחים נובל אגב, הם שהמציאו בים הכספי את הקונספט של "מכלית נפט", ואיך קראו לראשונה? "זורואסטר". עוד נחזור אליה.

עם המהפכה הבולשביקית, כל תעשיית הנפט באזור הולאמה, ועבור ברית המועצות הצעירה, הנפט של אזרבייג'ן היה לא פחות מסם החיים, כשלנין בעצמו אמר שלא יוכלו לשרוד בלי באקו. במהלך מלחמת העולם השנייה, באקו סיפקה כ-80% מהדלק של הצבא האדום, והייתה מהיעדים העיקריים והלא ממש סודיים של הפלישה הגרמנית לברה"מ.

המערכה המפורסמת על סטלינגרד ב-1942 הייתה, במידה רבה, הניסיון הגרמני האחרון לחסום את נתיב האספקה מהים הכספי צפונה. אם היו מצליחים - ברה"מ הייתה הופכת לענק קפוא. אבל הם לא הצליחו, המלחמה נגמרה, אולם לאחריה ולאור השאיבה ללא הפסקה במהלכה, המאגרים היבשתיים החלו להידלדל.

אבל המהנדסים הסובייטים ידעו שמרבצי הנפט עוד נמצאים שם, עמוק יותר בתוך הים הכספי (בערך 1000 מטר עומק. כלום במושגים של ימינו, אבל לא פשוט דאז). נשאר רק...להוציא אותו איכשהו. ב-7 בנובמבר 1949, תאריך שנבחר באופן סמלי ליום המהפכה, החל הקידוח הימי הראשון ב"סלעי הנפט".

ומכיוון שטכנולוגיית האסדות הצפות עדיין לא הייתה קיימת, וכי ברוסיה הסובייטית אין "לא קיים", יש "לא מספיק התאמצתם", הרוסים אלתרו פתרון פשוט אך ברוטלי: הם גררו שבע ספינות ישנות, ביניהן מכלית הנפט הראשונה (אותה "זורואסטר"), והטביעו אותן זו על גבי זו כדי ליצור בסיס מלאכותי. יפה? לא. אקולוגי? נייט. עבד? כן.

ומה שהתחיל כנקודת קידוח הפך במהרה לפרויקט עירוני חסר תקדים. במהלך שנות ה-50 וה-60 הוקמו על הכלונסאות בנייני מגורים בני 9 קומות שאיכלסו כחמשת אלפים עובדי נפט וכל מה שצריך סביבם: ספרייה, מאפייה, אולם קולנוע עם 300 מושבים ואפילו פארק עם עצי פרי, כשהאדמה עבורו הובאה במיוחד בספינות מהיבשת. רשת הגשרים והכבישים הגיעה בשיאה לאורך של כ-300 קילומטרים, מחברת בין הפלטפורמות השונות מעל הים.

זו הייתה למעשה אסדת הקידוח הראשונה. והנתונים הכלכליים של המקום היו מרשימים לא פחות מהארכיטקטורה. בשיא, נפט דאשלרי סיפקה מיליוני טונות של נפט בשנה, שהוזרמו בצינורות תת-ימיים לאורך 100 קילומטרים עד לחוף. עבור המשטר במוסקבה, המקום היה סמל לניצחון הטכנולוגיה על הטבע וסמל לגאווה עצומה (וראו הבול למעלה). הוכחה שהאדם הסוציאליסטי יכול ליישב ולהפיק תועלת אפילו מאמצע הים הסוער.

עם התפרקות ברית המועצות ב-1991, המקום עבר לידי חברת הנפט הלאומית של אזרבייג'ן (SOCAR, שלכאורה אחראית גם לחלק נכבד מהבנזין שיש לכם ממש כרגע באוטו שבחנייה). אבל השנים לא עשו חסד עם האסדה. כיום רק עשרות בודדות של ק"מ כביש נותרו בשימוש.

חלק גדול מהמבנים נטוש וחלוד, נאכל על ידי המלח והרוח. ולמרות זאת, העיר עדיין מאוכלסת בכ-2,000 עובדים שחיים במשמרות, והיא ממשיכה להפיק נפט וגז.

אז האימפריה הרוסית וברית המועצות כבר לא איתנו (וטוב שכך), אבל אזרבייג'ן של המאה ה-21 עדיין משתמשת במשאבי הטבע שלה, ובפלאי ההנדסה שבתוכה, ככלי פוליטי מול אירופה ואסיה כאחד.

ונפט דאשלרי? עוד נשאר באמצע הים הכספי כאנדרטה לתקופה בה האנושות עוד האמינה שהטכנולוגיה יכולה לנצח הכל, וחיי אדם היו זולים בהרבה מאותו נוזל-צמיגי-מבוסס פחמן-שקל-באופן-יחסי-להבעיר-בעזרתו-מנועים-של-כלי-תחבורה-ונשק. ואולי זה עדיין המצב?

עד הפעם הבאה,