איך פיצוצי הר געש הולידו גם את פרנקנשטיין וגם את החורף הכי קשה בישראל

הפוסט הזה יהיה קצת יותר היסטורי-גיאולוגי מאשר גיאוגרפי, וליתר דיוק, נדבר הפעם על מה הקשר בין פיצוצי ענק געשיים לבין מכות מצרים, הולדת (המפלצת של...) פרנקנשטיין ו"החורף הכי קשה שאתם/ההורים שלכם זוכרים", אז ב-91-92 כשהיה שלג בהרצליה:

איך בדיוק עובדים הרי געש זו לא הפואנטה שלי (ואני גם לא מבין בזה כלום), אז רק אזכיר (כלומר אשתמש בהשכלה האקדמית שלי בשביל להעתיק מויקיפדיה בשינויי נוסח) שבבטן כדה"א (שהוא כדור עגלגל!) יש שכבת סלע מותך וחם מאוד שנקראת מאגמה.

המאגמה צפופה פחות מקרום כדה"א המוצק, לכן היא מחפשת איך לפרוץ החוצה ועד אז מצטברת בכיסי לחץ גבוה. תנועת לוחות טקטוניים ועוד תירוצים של גיאולוגים יוצרים סדקים בקרום, מה שמאפשר למאגמה להתפרץ החוצה, לעתים בפיצוץ גדול.

בדומה לרעידות אדמה עם סולר ריכטר הלוגריתמי (כל יחידה היא פי עשר בעוצמתה מהקודמת), גם להתפרצות געשיות יש את מדד VEI, הנע בין 1 ל-8 ומודד את גובה ענן האפר ונפח החומרים הגעשיים שנפלטו לאוויר (והם בקורלציה די טובה עם עוצמת הפיצוץ). עד כאן גאולוגיה, מעכשיו היסטוריה ונוט-סו-פאן-פקטס.

ב-10 באפריל 1815 התפוצץ הר הגעש טמבורה, בשטחי אינדונזיה של ימינו. אני אומר התפוצץ ולא התפרץ, כי זו הייתה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים (7 VEI). ההר, שהיה בגובה 4,200 מ' הצטמק לגובה של 2,850 מ'.

על הדרך הוא שחרר עמוד אפר בגובה של 43 ק"מ ומספיק חומר געשי על מנת לחסום במעט את כמות האור שמגיע מהשמש לכדור הארץ, ולהוריד את הטמפ' הממוצעת של העולם כולו, בשנה שכונתה מאז "השנה ללא קיץ".

מלבד עשרות אלפי ההרוגים מהפיצוץ הראשוני והרס מוחלט של חקלאות האזור, כמות האפר שיבשה לחלוטין את האקלים העולמי כך שבקיץ של 1815 ירד שלג בבוסטון ביוני (!) ובמרכז אירופה היו ימים ספורים ללא גשם במשך חודשים.

סופה קשה במיוחד בשוויץ ביוני 1815 מנעה מחבורה של סופרים לטייל בחוץ והכריחה אותם להישאר בבית ולכתוב סיפורי אימה, שם נולד הסיפור של "פרנקנשטיין" במוחה של מרי שלי.

התפרצות דומה, חלשה יותר אך מפורסמת גם, התרחשה באי קרקטואה בשנת 1883, אשר לאחריה שקיעות בכל העולם היו בצבעים מיוחדים.

התפרצות געשית אימתנית קרתה גם באזור שלנו, עם התפוצצותו של האי תירה (6-7 VEI; שהפך לאיי סנטוריני היווניים של ימינו) באלף השני לפנה"ס. ההתפרצות הפכה את האי הגעשי לשרשרת איים עם חור באמצע, אותו כיסה הים.

מעבר לעמוד האפר בן עשרות הקילומטרים שהשמיד את חקלאות האזור, ההתפרצות לוותה ברעידת אדמה וגלי צונאמי אימתניים, ויש חוקרים שמאשימים אירוע זה בשקיעת התרבות המינואית ששלטה אז בכרתים ובאיי הסביבה (ויש גם שמקשרים אותה להגעת גויי הים ,הפלשתים, לאזורנו, ולאסונות טבע שתוארו כמכות מצרים)

בקפיצה קטנה להיסטוריה היותר עדכנית, חורף 91'-92' היה הגשום ביותר בישראל אי פעם ומהחריגים ביותר (תשאלו את ההורים שלכם), עם תופעות כמו 6 מ' שלג בחרמון, פי 3-4 גשם מהממוצע באזורים מסוימים ולילה אחד בפברואר עם שלג קל מנהריה ועד להרצליה.

כפי שבטח ניחשתם , לחורף זה קדמו 2 התפרצויות געשיות משמעותיות בקנה מידה עולמי – האחד של הר הדסון בצ'ילה שהתפרץ בקיץ 91 (5 VEI) והמשמעותי יותר של הר פינטובו בצפון הפיליפינים (6 VEI), לאחר 500 שנה שהיה רדום לחלוטין.

ענן האפר התנשא לגובה 34 ק"מ והתפזר עד למלזיה וויטנאם. כמות האור שפגעה בכדה"א קטנה ב-5% בערך, הטמפ' הממוצעת ירדה וכאמור החורף שלאחר מכן היה חריג במיוחד. ומה הלאה?

אם אתם זוכרים, ב-2010 התפרץ באיסלנד הר געש בעל השם הקליט "אֶיְיַאפְיָאטְלָאיֶיקוּטְל", ולא אפשר הפעלת מטוסים ברוב מערב אירופה במשך חודש. הוא היה רק 3 VEI.

במרכז ארה"ב שוכן סופר-הר הגעש אימתני והמסוכן ביותר בעולם, שמתפרץ אחת לעשרות/מאות אלפי שנים ב-8 VEI, כלומר פי 100 מחורף 91

הר הגעש הזה הוא למעשה חלק גדול משטחו של הפארק הלאומי הראשון בעולם ואולי המפורסם ביותר -"ילוסטון". אם וכאשר תזכו להיות פה כשהוא יתפרץ שוב, ענן האפר יכסה חלק נרחב ממרכז ארה"ב (וכמובן ישמיד את כל החקלאות של המדינה), וישנה רבות את האקלים של הכוכב כולו. וזה עוד בלי רעידות האדמה.

ומוסר ההשכל? העולם כולו מערכת אחת, וכולנו יחד חיים לצד/על חביות אבק שריפה עם מנגנון השהיה לא ידוע. כן, עולמנו הוא מערכת כאוטית ולא כ"כ מתחשבת באופן אישי. אבל המזל הוא שאנחנו ממש ממש טובים בלשבת על אבק השריפה, להתפוצץ מדי פעם, להתפלא שהתפוצצנו, ולהמשיך הלאה...

עד לפעם הבאה,