מלחמה וגרפיטי: שתי התופעות האנושיות הנצחיות

גרפיטי ומלחמה. שתי תופעות אנושיות שאי אפשר להפריד זו מזו.

אולי זו הסכנה, אולי זה השעמום, אולי זה משהו במוח של ילדים-גברים, אולי זה הסדר החברתי שמתנפץ מול העיניים. אז מבלי להגיד אפילו מילה אחת על ההווה פה, בואו למסע היסטורי קצר של כמה אלפי שנים לראות גרפיטי של פעם:

אבל רגע על מה זה גרפיטי. לפי ויקיפדיה, זה "כתובת שנעשית מתוך כוונה להביע רצון/עמדה/דעה, כונדליזם או כאמנות" לפי מדריך בפלורנטין שפעם לקחו אותי מהעבודה לסיור שלו, גרפיטי הוא "אמנות פומבית אסורה". ומאז ציורי הקיר במערות של האדם הקדמון, אנחנו אוהבים להשאיר אחרינו חותם פומבי.

 ויודע מי שהיה בעמדת שמירה כלשהי - החותם של חיילים הוא או הנצחת השם של מי שהיה, או הכפשת השם של מישהו אחר, יהיה מפקד או אויב. ואם יש גם קצת חוש אמנותי וזמן לשרוף, לפעמים לצד השם יתווסף גם איזה ציור. בד"כ של נשקים ולעתים של איברי גוף מסוימים...

אז מתישהו במאה ה-3 נשלח חייל רומאי לשמור בחומת אדריאנוס, קצה קצהו של העולם המוכר דאז, בגבול בין אנגליה לסקוטלנד (עליה מבוססת החומה במשחקי הכס). אנחנו לא יודעים מה שמו, אבל הוא דאג להנציח את שם מפקדו - Secundinus, ואת מה שהוא חושב עליו (חפשו בתרגום מה זה cacor בלטינית)

Photo credit: Vindolanda Charitable Trust / SWNS

אחד הגראפיטי העתיקים והמפורסמים ביותר הוא זה של "אלכסמנוס", או ליתר דיוק זה שלועג לו. גם הוא מתוארך למאה ה-3, הוא נמצא בעיר רומא, ויש בו תיאור (מהראשונים) של חמור צלוב, לצד הכיתוב "אלכסמנוס סוגד לאלוהיו". לא פשע השנאה הראשון, ובוודאי שלא האחרון...

בואו נקפוץ קצת קדימה לסוף המאה ה-18, לחיילים בריטיים משועממים שהופקדו לשמור על אחת מהטירות בדרום האי מפני פלישה צרפתית אפשרית. כמו בימינו, הם חרטו על אחת מדלתות המבצר את שמותיהם בראשי תיבות, ציורים של כלי הנשק שלהם (רובים, ספינות ותותחים) - וציורי ילדים של נפוליאון תלוי...

ולפעמים זה לא השעמום אלא הפחד והרצון שיזכרו אותך. עוד קצת קדימה, מיליוני חיילים ממלאים את שוחות אירופה במלחמת העולם ה-Iוהנוראית. במערת-המחצבה הזו בצפון צרפת, מצאו גרפיטי בעיקר של שמות ותאריכים. גם של צרפתים גם של גרמנים וגם של אמריקאים. הידיים מתחלפות, אבל הכתובות נשארות.

Credit: Reuters

ובמלחמת העולם ה-II כבר יש אינסוף דוגמאות, מכל הצדדים. כאן למשל מה שהשאירו הסובייטים ברייכסטאג הגרמני, לצד הגרפיטי שהפך למעשה לסוג של "מם" וכיסה כל מקום אליו האמריקאים הגיעו - "קילרוי היה פה". יש הרבה תיאוריות למקור של הציור, אבל חיילים נשבעו שחיכה להם כבר על חופי נורמנדי.

וזהו להפעם, וכאמור - בכוונה אני לא מתייחס להווה, בו אני מקווה שנוכל לדבר על מלחמה גם כהיסטוריה ולא כעל מציאות מתמשכת. ומצד שני, גם אם תופעה היא נצחית מאז ולעולם, זה לא אומר שהיא מוצדקת. ומצד שלישי... איפה שיש חיילים - תמצאו גרפיטי.

עד הפעם הבאה,