מה הקשר בין חודש הלידה לבין הסיכוי לזכות באולימפיאדה?

רוצים שהילדים שלכם ישחקו כדורגל בליגת האלופות או יהיו ספורטאי/ת באולימפיאדה? אז כדאי מאוד שתתכננו טוב באיזה חודש להיכנס להיריון.

הפעם נעסוק בקשר שבין חודש הלידה לבין הסיכוי להיות ספורטאי-על (או אקדמאי, או פוליטקאי מצליח), והאם "אפקט הגיל היחסי" הוא בכלל דבר אמיתי או אגדה?

Source: talent development in irish football

כולנו יודעים שבגילאי בית הספר היסודי יכולים להיות הבדלים דרמטיים בגודל ובהתפתחות הפיזית בין ילדים שנולדו "באותו השנתון". על סמך התאריכים הרנדומליים שהמצאנו ללוח השנה – אנחנו מחלקים ילדים ונערים לקבוצות גיל בה ילידי דצמבר וינואר ישחקו במסגרות שונות לחלוטין – האחד עם יתרון עצום והשני עם קושי מהותי.

התופעה קיימת בסוגי ספורט רבים, אבל בואו ניקח כדורגל אירופאי כדוגמה. מחקר עדכני שנערך ב-2019 ופורסם בין היתר ע"י אקדמיית הספורט של מ.כ ברצלונה בחן את הקריירה של כאלף כדורגלנים באירופה ביחס לאיזה רבעון בשנה הם נולדו, כאשר חודש ינואר והרבעון ה-I הם הגדולים ביותר בכל שנתון גיל במסגרות האירופאיות.

הנחת המחקר נועדה לאשש את קיום "אפקט הגיל היחסי" (RAE), לפיו בחוגי הכדורגל לילדים ונוער היתרון הפיזי היחסי של "הגדולים" מעניק להם יתרון משמעותי מול "הקטנים" בגיל וגודל, וכתוצאה מכך האחרונים נוטים יותר לפרוש ולוותר על פיתוח קריירות כספורטאים – גם אם בגיל מאוחר יותר הפער הפיזי מצטמצם.

תוצאות המחקר היו די חד משמעיות – להבדיל מהאוכ' הכללית בה הסיכוי ההתפלגות ברבעונים מאוזנת, ילידי רבעון I היוו 45% מסך הכדורגלנים, לעומת 10% בלבד של רבעון 4!

ולצד זאת, המחקר מצא שאלו מילידי רבעון 4 שלבסוף כן הצליחו לחתום על חוזה כדורגל מקצועי במועדון נחשב, עשו זאת באחוזים גבוהים בהרבה מילידי רבעון I (כמעט פי 2 אחוזי הצלחה). המשמעות היא שאם היית קטן ובכל זאת נשארת – כנראה שיש לך כישרון או אופי שמפצים על זה במיוחד.

התופעה קיימת כאמור גם בענפי ספורט אחרים, בעוצמות משתנות. בפוטבול אמריקאי היא פחות חזקה (כנראה כי המיונים שם נעשים ע"ס משקל וגובה יותר מאשר גיל), אבל תראו למשל את פילוח חודשי הלידה של 13 חברי המשלחת האמריקאית לאולימפיאדת חורף 2018 בסקי אלפיני:

מחקרים מקיפים יותר מראים שההבדל הפיזי מגיע לשיאו עם גיל ההתבגרות, אך שלאחר מכן אין שום מובהקות סטטיסטית לחודש הלידה על האיכות האתלטית. ולכן חשוב להדגיש פה את המשתנה המסביר הנכון – לא חודש הלידה של ילדכם, אלא מועד הקיטוע של השנתון.

באקדמיה למשל השנה מתחילה לרוב בספטמבר, לא בינואר. והתופעה קיימת גם שם, למשל באנגליה שם מצאו קשר בין להיוולד בתחילת השנה האקדמית לבין הצטיינות לימודית, קבלה לתכניות מחוננים ואפילו קבלה לאוני' (כשגם פה, האפקט כמעט ולא קיים לאחר גיל ההתבגרות, כשמחסירים את היתרונות המצטברים – ודווקא לילידי רבעון 4 יש סיכוי גדול יותר להצליח כאקדמאים, לאחר שהתקבלו למוסד).

ועוד ועוד מחקרים מאששים את התיאוריה גם בפוליטיקה, עסקים, וענפים אחרים.

אז האם כדאי להשאיר את הילד שלכם שנה בגן כדי שיהיה ספורטאי-על? מי יודע. זה המקום להזכיר שסטטיסטיקה היא...סטטיסטיקה. היא מספרת סיפור גס שתמיד נכון יותר לעבר מאשר לעתיד. כל אחד ואחת מכם יכולים להיות הוכחה נגדית, וכמובן שיש עוד אינסוף משתנים שמשפיעים על היכולת של ילדיכם להיהפך לספורטאים.

Source: avidmasp

כך או כך, אל תקחו עצות חינוכיות מזרים באינטרנט...

אבל בכל זאת, אם תרצו יום אחד לראות את הבת שלכם מבקיעה את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות..אולי תעשו רגע חישוב קטן של חודשים בראש...

עד הפעם הבאה וימים שקטים לכולנו,