ניאו-קולוניאליזם צרפתי באפריקה: שלטון דרך מט"ח
- shacharlotan
- Dec 3, 2022
- 4 min read
Updated: Jan 2
הפוסט הזה ינסה לדלג קצת בין הכלכלי-היסטורי-פוליטי, ויעסוק במה שבעיניי (ובעיניי רה"מ איטליה מלוני, בתמונה מטה) הוא אחד מהשרידים המשמעותיים ביותר של הקולוניאליזם האירופי בימינו – מטבע ה-CFA, או "איך זה שצרפת עדיין קובעת את ערך המטבע של 14 מדינות אפריקאיות?"
גם כאן תמונת האינטרסים מורכבת יותר ממה שנראית במבט ראשון, ואבהיר מראש שאני מנסה להנגיש מידע למי שאין לו ידע כלכלי מעמיק. מי שיש לו, אסיים עם כמה מקורות להרחבה ומוזמנים להתפלפל בתגובות:
כהרגלנו בקודש, נתחיל בקצת רקע. מדיניות מוניטרית היא השם של כלכלנים לניהול כמות וערך הכסף במשק מסוים (לרוב ע"י קביעת שער ריבית). בעולם המערבי את המדיניות הזו קובע בנק מרכזי בלתי-תלוי, להבדיל מן הצד הפיסקלי (הוצאות ציבוריות ומימומן ע"י מס/חוב), שהוא באחריות הממשלה.
לענייננו, עצמאות מוניטרית היא פן מובהק של ריבונות, ולראיה מימי בר כוכבא ועד דאע"ש, מורדים בשלטון מנפיקים מטבע חוקי משל עצמם.
בשנת 1944 התקיים האירוע המוניטרי החשוב בהיסטוריה - ועידת "ברטון וודס". לא נעמיק בה, אבל בגדול העולם החופשי (=ארה"ב + 43 מדינות בלי הרבה ברירות) החליט להצמיד את כל המטבעות לדולר, ואת הדולר לזהב, בשערי חליפין קבועים. הסבר מושלם להשלכות הועידה ולמה ב-1971 זנחו את החלטותיה אפשר למצוא פה –
אבל עם לידת ההסכם האמריקאי, נולד גם יצור חדש דובר צרפתית עבור מושבותיה באפריקה – 'הפרנק CFA'(les colonies françaises de l’Afrique; כיום עם שם יותר פוליטקלי קורקט Communauté française d'Afrique).
עם ההצמדה לדולר חל פיחות חד בערך הפרנק הצרפתי, וכדי "להגן" על ערך המטבע של המושבות ולא לזעזע את המסחר הרציף והנוח של צרפת עם מושבותיה (ובעיקר כדי לשמר את הפרנק כמטבע בינ"ל לצד הפאונד והדולר), הנפיקה עבורן צרפת מטבע חדש *שערכו מוצמד לפרנק הצרפתי*.
במחצית השנייה של המאה ה-20, מספר דו-ספרתי של מדינות באפריקה השתחררו משלטון צרפת, וחלקן כגון גינאה, מאלי, מדגסקר ומאוריטניה עזבו בשלב כלשהו את ה-CFA.
אך עד היום, 14 מדינות ריבוניות משתמשות בו!
מדינות אלו, הכוללות 2 שבכלל היו מושבות של אנגליה וספרד ובחרו להצטרף להסכם הכובל, התחלקו ל-2 אזורים כלכליים ול-2 מטבעות:
פרנק מרכז אפריקני (XAF) – קמרון, רפ' מרכז-אפריקאית, צ'אד, רפ' קונגו, גינאה המשוונית וגבון;
פרנק מערב אפריקאי (XOF) – בנין, בורקינה פאסו, חוף השנהב, מאלי, ניז'ר, סנגל, טוגו וגינאה ביסאו.
2 המטבעות בעלי שער חליפין זהה אך אינם הילך-חוקי בין גוש אחד למשנהו, ולשניהם שער חליפין שנקבע ע"י צרפת.
כמו כן, בעד הזכות שצרפתים יקבעו להן את המטבע, המדינות התחייבו גם להפקיד כמחצית (!) מיתרות המט"ח שלהן באוצר הצרפתי בעד ריבית קבועה (אם כי יש להודות שזהו שבריר מהתל"ג הצרפתי הכולל).
אז איך זה שעד היום המטבע שריד-קולוניאליזם הזה עדיין קיים? בואו נתחיל דווקא עם היתרונות של הדבר:
בין שנות ה-50 ל-80, מדינות ה-CFA נהנו מצמיחה ריאלית גבוהה לצד אינפלציה נמוכה יותר (הישג כפול ואף נדיר) משכנותיהן העצמאיות מוניטרית. על אף שמרכז ומערב אפריקה ידועות בהפיכות צבאיות וזעזועים פוליטיים, ערך המטבע הקבוע והגוש הכלכלי הגנו במידה מסוימת על הכלכלות ועל ההשקעה הזרה בהן, ובתיאוריה הוא גם הקלו משמעותית על הסחר הפנים-גושי בין המדינות בעלות אותו המטבע (על אף שבפועל סחר זה מצומצם מאוד).
ו..בגדול זהו. זה היתרון. עכשיו לחסרונות.
ראשית, חוסר עצמאות המוניטרית מקשה על מדינות להגיב לאינפלציה ולקשיי ייצוא (אם המטבע שלי "חזק" יחסית, פחות רוצים לקנות ממני).
זוכרים שבישראל של שנות השמונים הפכו 1000 שקלים ישנים לשקל אחד חדש? אז עד 1948 פרנק צרפתי היה שווה ל CFA ביחס של 1:1, אבל בזמן שעד 1999 צרפת פיחתה את ערך המטבע שלה כמה פעמים, את ערך ההצמדה ל-CFA היא שינתה רק פעמיים, ב-1948 (יחס 1:2) וב-1994 (יחס 1:100 !).
ה"חוזק" המלאכותי של ה-CFA שירת את האליטות המקומיות שרכשו מוצרי יבוא בזול, על חשבון רוב האוכ' החקלאית שקיבלה פחות תמורה כספית לסחורות שייצאה. העסק הסתבך משמעותית כאשר בראשית המילניום צרפת הצטרפה לגוש היורו, והבנק האירופי הכריז כי להסכמיה עם גוש ה-CFA לא תהיה כל השפעה על החלטותיו, לא יטילו עליו חובות ואף מדינה מלבד צרפת לא אחראית לקיום ההצמדה או להשלכותיה.
ועד היום שווי 100 CFA הוא 0.152 יורו, בדיוק כפי שהיה שווי הפרנק הצרפתי ביום המעבר ליורו.
המשמעות היא שכאשר הנגיד המרכזי האירופי מוריד ריבית בניסיון לאזן את חובותיה של יוון ולשמור על כוח הייצוא של גרמניה, הוא גם משפיע על חייהם של עשרות מיליוני אפריקאים ללא כל ייצוג במוסדות האירופיים.
מסיבות אלו בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות מחאה כנגד המטבע האחיד, והשליטה הכלכלית של צרפת במושבותיה לשעבר מתוארת כניאו-קולוניאליזם. בשנת 2019 נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא הצהרה עם נשיא חוף השנהב (הכלכלה הגדולה בגוש) בה התנצל על עוולות הכיבוש והכריז כי ב-2020 ה-CFA המערבי יבוטל ויוחלף במטבע עצמאי לגוש בשם "אקו".
ו...מאז כמובן שדבר מזה לא קרה, כאשר תאריך היעד החדש הוא 2027, וגם הוא כנראה לא יקרה הן בגלל התנגדות האליטות האפריקאיות שנהנות מהמצב הקיים והן בגלל חילוקי דעות האם לצרף מדינות נוספות לאיחוד, ובראשן את ניגריה (בעלת כלכלה גדולה מכל שאר הגוש גם יחד) ותלותה הבעייתית מאוד במחירי הנפט.
קצרה היריעה מלהרחיב כאן עוד על הקשר האחראי/מנצל של צרפת עם מושבותיה במערב אפריקה, למשל כיצד עד היום כוחותיה המיוחדים פועלים שם באופן רציף וחופשי למדי. אך לטעמי טובת המדינות שבגוש ה-CFA היא להתנתק מבנק מרכזי אירופי שמחליט עבורן מה טוב להן. ונראה שמנהיגי אירופה הנוכחיים גם מתחילים להבין שטובתם היא לעשות כל שביכולתם לשפר את רמת החיים והכלכלה של עמי אפריקה, לפני שרבים מדי מהאחרונים יחליטו לצעוד צפונה ולשנות לעד את הדמוגרפיה באירופה.
עד הפעם הבאה,
[וכמובטח, העמקה למיטבי רשת]:
Comentarios