מה הקשר בין בירת ישראל, אלים כנענים, החתול בסינדרלה, והשטן הנוצרי
- shacharlotan
- 14 בספט׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 23 במרץ
הפוסט של הפעם בלי איזה תמה מוגדרת, אלא יענה על השאלה שאני יודע שמאז ומעולם הטרידה את כולנו - מה הקשר בין בירת ישראל, אלים כנענים, החתול בסינדרלה, השטן הנוצרי, ואפילו עבדכם הנאמן?
קראו עד הסוף והכל יהיה ברור:
סיפורנו הפעם מתחיל במיתולוגיה הכנענית, שנשמעת איזוטרית אבל רובנו יודעים עליה לא מעט, בין היתר כי "שאלנו" מהם את רוב הסיפורים השווים, ומלא מלא מילים.
בראש פנתיאון האלים הכנעני עומד...אל. לא god, השם שלו הוא אשכרה "EL" (שמישהו יעדכן את בר רפאלי שקראה ככה לבן שלה).

אל הוא הבורא, אבי האלים, מלך השמים, הראשון לשמו וכו'. בהתאם להוראות היצרן, לכל אל (לעזאזל) יש תפקיד ראשי, תפקידים משניים ולרוב גם אומה עם קשר מיוחד. למשל "בעל" אחראי על הגשמים ואהוב על הצידונים, "ענת" אחראית על המלחמות, "ים" על ה...ים, "מות" על ה..מוות, הבנתם את הפואנטה.

לפי המיתוס האוגריתי (כן, עם חדש בסיפור, ריכוז בבקשה), ל"אל" נולדו שני תאומים – שלם ושחר. שלם הוא אל השקיעה, פטרונם של העם היבוסי (#הארץ_היתה_ריקה) מהם על פי המקרא כבש דוד המלך את יבוס ועליה בנה את ירושלים, שם מופיעה בעיקר כ"ירושלם".

ירו=ייסד, שלם=אל השקיעה ואח של שחר. ירושלם = העיר שיסד שלם, בירתנו הנצחית אליה שחר שילם במשך 5 שנים ארנונה מופקעת לכל הדעות.
כהמשך ישיר, שחר הוא אל הזריחה (אמא ידעת את זה?), משמעות שנשתמרה בעברית עד היום.

בספר ישעיה פרק י"ד, מופיע הפסוק "איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים". במשמעות המקורית, כנראה ישעיהו מלגלג על מלך בבל שראה עצמו צאצא ישיר של האל הכנעני (פיצ'ר נפוץ בזמנו), אבל כידוע לכל איש מודיעין וספרים, דברים הולכים ממש לאיבוד בתרגום. ממש.

כשתרגמו את התנ"ך ליוונית "הילל בן שחר" תורגם ל"מביא השחר", ובתרגום מיוונית ללטינית זה כבר הפך ל"נושא האור", ככל הנראה ברמיזה לכוכב נוגה (הידוע גם כ"כוכב השחר", כיוון שהוא בהיר יותר מכל האחרים). איך כותבים בלטינית "נושא אור"? LUCIFER. (באנגלית כמובן Light Bringer, גיגול נעים)

בתיאולוגיה הנוצרית המאוחרת יותר, חיברו בין הפסוק של ישעיהו לבין מיתוס קדום שאומץ לנצרות ועוסק במלאך שמרד באלוהים ושאף לתפוס את מקומו וכעונש נפל מהשמיים. בעקבות כך, השם "לוציפר" הפך למזוהה עם השטן ולשלוחיו, החל בסדרות של נטפליקס ועד לחתול הרשע בסינדרלה.

ומוסר ההשכל? לכל איש יש שם, לכל עם יש אל (או להפך), ואין יותר מדי הבדל בין המיתוסים שלנו (סרטי דיסני, ערי בירה לאומיות ושמות "מודרניים") לבין המיתוסים של עמי קדם. רק המדיה קצת השתנתה...
למי שמתעניין עוד במיתולוגיה כנענית ורוצה לראות כמה עוד גנבנו להם/הושפענו מהם - ממליץ בחום על הספר "המיתולוגיה הכנענית" של נגה וגיא דרשן, חלק 15 מסדרת "מיתוסים" של הוצאת 'מפה' (2009).
עד הפעם הבאה,





תגובות