מלחמת העולם הראשונה *האמיתית* - חלק 2/3

חלק ב' : "מלחמת העולם הראשונה *האמיתית*", AKA 'צרפתים ובריטים זה נחמד אבל מלחמת עולם אמיתית צריכה גרמנים ורוסים'.

כדי להבין איך המלחמה עברה מצפון אמריקה לאירופה, נצטרך להתעכב לרגע על "בית הנובר", שושלת גרמנית ששלטה בבריטניה ואדמותיה באותה התקופה (בדיוק כמו השושלת הנוכחית, צאצאיהם הישירים, אבל הם לא אוהבים שמזכירים להם (כן אני מסתכל עליכם המלך *קרל* ונסיכייך *וילהלם והיינריך*).

בקצרה, אן מלכת בריטניה והאחרונה לשושלת סיטוארט נפטרה ב-1714 ללא יורשים, אז הכתר עבר לבן דודה ג'ורג' הראשון שהיה שליט הנובר (היו אחרים לפניו בתור אבל הם היו קתולים, ולצערם זה הדבר העיקרי שאסור למלך אנגליה להיות). בנו, ג'ורג' השני, עלה לשלטו ב-1727, ירש את שתי הממלכות והוא המלך בתקופתנו.

רקע חשוב אחרון לסיפורנו הוא "מלחמת הירושה האוסטרית" (1740-1748), שיכולה להצדיק מלא שרשורים בפני עצמה אבל לעניינו היא מערכת קרבות בין כמעט כל צבאות אירופה שבדיעבד הייתה סוג של הכנה למלחמה שלנו, עם אותם שליטים אבל במערך בריתות מעט שונה:

וממשיכים! להחזיק חזק כי נקפוץ פה בין זירות וסיפורים, אבל אנסה לשמור על רצף כרונולוגי. כאמור אחרי שנתיים של התכתשות חסרת תוחלת בצפון אמריקה, ב-1756 צרפת מחליטה לאיים על הנובר בידיעה שבריטניה תתקשה להגן עליה מהצד השני של התעלה. הבריטים הסכימו עם הקושי הזה, לכן חתמו על ברית הגנה עם פרוסיה, הכוח העולה של צפון-מזרח גרמניה שיעזרו להם להגן יבשתית על הנובר.

בתגובה לתגובה, צרפת חתמה על ברית עם אוסטריה, אויבתה של פרוסיה ממלחמת הירושה של העשור הקודם. לאוסטריה ומלכתה מריה תרזה היה חוזה הגנה קודם עם רוסיה מאז 1746 כנגד פרוסיה, ואתם רואים בעצמכם לאן זה הולך מפה....

כאקט מלחמתי ראשון באירופה, צרפת כובשת את האי הים תיכוני מנורקה מידי בריטניה, וב-17 למאי 1756 המדינות מכריזות על מלחמה רשמית (מעניין מה ההרוגים שלהן בצפון אמריקה מאז 1754 חשבו על ההכרזה הזו).

בקיץ 56 שליטה של פרוסיה, פרידריך II, המצביא הנאור מחליט להצדיק את שמו העתידי "הגדול", לא מחכה שהקרבות יגיעו אליו ופולש לסקסוניה הנייטרלית (גם כי שליטים גרמנים לא שולטים בעצמם מלפלוש למדינות קטנות ונייטרליות וגם כי לצערה היא באמת הייתה בינו לבין אוסטריה וצרפת).

ההתקפה על סקסוניה דחפה את שוודיה להצטרף לצד הרוסי-צרפתי-אוסטרי (בגדול כל שכנותיה של פרוסיה), אך הפתיעה את בריטניה, שכדי לעזור לבת בריתה המוקפת החלה לצייד אותה בספינות קרב ובכסף. ב-1757 פרוסיה המשיכה להילחם מחוץ לגבולותיה, בעיקר בבוהמיה ובשלזיה, צ'כיה ומערב פולין של ימינו,בניסיון לחצוץ בין הרוסים לבעלי בריתם. על אף הנחיתות המספרית והלחימה במספר חזיתות, הצבא הפרוסי ופרידריך נחלו נצחונות מרשימים מאוד, והוכיחו כי הם מעצמה צבאית אירופית לא פחות משכנותיהם העתיקות.

בינתיים בצד השני של הבריכה, ויליאם פיט האב ממונה לשר החוץ ולמעשה מנהל בהצלחה רבה את הקמפיין הבריטי. הוא מחליט להמשיך לסבסד את פרוסיה כדי לרתק צבא צרפת לאירופה, ובמקביל להשתלט על כמה שיותר שטחים צרפתיים בצפון אמריקה (זו הייתה עילת הסכסוך מלכתחילה, זוכרים?). התכנית מצליחה יופי והבריטים כובשים שטח אחר שטח – את אונטריו ושפך סנט-לורנס, מונטריאול ולבסוף גם את קוויבק סיטי, בירת צרפת באמריקות. וכדי להשלים סיפור יפה, ב58 כוח בריטי-אינדיאני גדול ובו גם ג'ורג' וושינגטון חוזרים לפור דוקן שמאז ננטש (צרפתים..), והופכים אותו לפורט פיט על שם מנהיגם בבית – לימים העיר פיטסבורג.

עם זאת וכפי שיוכח גם בעתיד, במלחמה יבשתית מתמשכת בסוף מספרים מנצחים איכות. בין 1758-60 פרוסיה מפסידה במספר קרבות לרוסיה-צרפת-אוסטריה, ואף מאבדת לתקופה את קנינגסברג ערש תרבותה (וכתובתו של קאנט יקירי בן התקופה) ואת בירתה המודרנית ברלין.

בתחילת 62 גם ספרד ופורטוגל מתעוררות מהסיאסטה ומצטרפות לחגיגה בצדדים שונים, כאשר מושבותיהן בדרום אמריקה נלחמות זו בזו (לא צריך לנחש איזה צד כל אחת לקחה, כאשר הברית בין פורטוגל לאנגליה היא המתמשכת ביותר בהיסטוריה, מאז סוף המאה ה-14! מוזמנים לחגוג לו 650 שנה בקרוב - https://portugal-uk650.com/en/),.

ההצטרפות של האימפריה הספרדית ריתקה את הצי הבריטי להתמודד איתם בכל העולם (ואכן הצליחו לכבוש את קובה והפיליפינים) והקשתה על הסיוע לפרוסים עד למצב בו בריטניה למעשה נוטשת את בעלת בריתה ומשאירה אותה להתמודד עם אויבים בכל ובתוך גבולותיה (אולי הדבר קשור גם לכך שבשנת 60 ג'ורג' II מת ועולה לשלטון נכדו ג'ורג' III, הראשון לביתם שנולד באנגליה שהרגיש יותר מחויב אליה מאשר למורשתם הגרמנית). בשנים אלו הבריטים והצרפתים החליפו מהלומות גם באפריקה ובהודו, אבל יש גבול לכמה אפשר לצלול במדיום הזה...

בכל מקרה, ב-1762 פורטונה חזרה לחיקו של פרידריך, כאשר חילופי שלטון גם ברוסיה מוציאים אותה מהמלחמה, ומיד לאחר מכן גם את שוודיה, שחכמתם הנורדית הביאה אותם לא לאהוב את העובדה שהצבא שלהם רחוק ומעבר לים כאשר זה של הרוסים עכשיו קרוב ולא עסוק מדי. כעת פרוסיה יכלה להתמקד, ובסדרת קרבות מפוארת הביסה את צרפת ולאחר מכן את אוסטריה, עד לחתימה על הסכמי שלום כוללים בפברואר 63.

בחלק הבא והאחרון, נתאר את הסכמי סיום מלחמת העולם *הראשונה באמת*, בהם אירופה חזרה פחות או יותר לאותם גבולות מינוס הרבה גברים מסכנים ופלוס פרוסיה אחת רעבה אף יותר, כאשר צרפת מוותרת על תביעתה לשטח בערך בגודל של אירופה בעד שני איים בקריביים אשר ביחד קטנים יותר מישראל. כמו כן, נראה איך החובות העצומים של בריטניה מהמלחמה הובילו אותה להעלות את המיסוי על המושבות עליהן הגנה מהצרפתים, במהלך שישנה את העולם כולו ויביא את הדמויות האהובות לעיל – וושינגטון, ג'ורג' השלישי ווויליאם פיט להיפגש בצדדים שונים של מה שיכונה בימינו "מלחמת העצמאות האמריקאית"...