למה טיסה מזרחה קצרה יותר מטיסה מערבה?

היום נעסוק במשהו שרבים מאיתנו חוו ולקחו כמובן מאליו – למה טיסה הלוך וחזור מאותם מקומות אורכות זמנים שונים?

לדוגמה טיסה מנתב"ג לניו-יורק אורכת כ-12 שעות, אך בכיוון ההפוך רק כ-10 וחצי שעות. מוזר לא?

התשובה הקלאסית היא "בגלל סיבוב כדור הארץ", אבל זה לא נכון (לפחות לא בדרך שנהוג לחשוב).

אז מה כן ההסבר? ואיך הוא קשור לנשק הבין-יבשתי הראשון?

Source: National Oceanic and Atmospheric Administration

כהרגלנו בקודש, נתחיל ברקע ועובדות. ראשית, כדור הארץ הוא...כדור. אם אין לנו הסכמה על זה, אנא צאו מהאינטרנט ולכו בקו ישר אל האופק עד שתיפלו מהקצה.

המפות שלנו ברובן דו-מימדיות, ועל כן תנועה על הציר הקצר ביותר בין 2 נקודות מרוחקות על הכדור יראו על מפה כקו מעוגל.

עכשיו לטיעון סיבוב הכדור. כדה"א אכן מסתובב על צירו, ממערב למזרח (מה שיוצר את אשליית תנועת השמש...מצטער על כל האמיתות הכואבות ישר בפרצוף), בקצב של הקפה ב-24 שעות (או ליתר דיוק, 24 שעות הן סיבוב עצמי אחד).

ולא רק שהתנועה הסיבובית הפוכה לאפקט המתואר של טיסה בו תנועה מזרחה קצרה יותר ממערבה, אלא שבגלל כוח המשיכה האוויר הקרוב (איפה שהמטוסים טסים) מסתובב אף הוא, כלומר ובהכללה קבוע לתנועת המטוס כמו שהאדמה קבועה. המטוס צריך להתגבר על החיכוך עם האוויר הזה.

אז מה כן? זרמי הסילון. בהפשטה, אלו זרמי רוח במהירות עצומה (100-400 קמ"ש) המקיפים את כדה"א בגובה רב, ו*ממזרח למערב*. בשני חצאי הכדור.

זרמי הסילון נוצרים בגדול ע"י הפרשי טמפ' ולחצי אוויר בין אזורי האקלים המשמעותיים של כדור הארץ – טרופי, ממוזג וארקטי (שכן קצת מושפעים בעקיפין מהסיבוב, לזה התכוונתי בהתחלה).

הזרמים התגלו עוד בראשית המאה ה-20, ובמלחמת העולם הII שימשו את יפן לשליחת הנשק הבין-יבשתי הראשון- אלפי בלוני תבערה ונפץ לחופי ארה"ב שבצד השני של האוקיינוס השקט (במבצע כושל למדי, שהביא למותם של 6 אנשים בלבד, אך היחידים שעל אדמת ארה"ב היבשתית).

עם תחילת עידן התעופה האזרחית של אחרי המלחמה, ב-1952 טיסת פן-אם הייתה הראשונה "לרכב" על זרם סילון מטוקיו להוואי, בזמן שיא דאז של 11 שעות במקום 18!

ומאז ועד היום בטיסות ארוכות ממזרח למערב, חברות התעופה משנות מסלולים מ"הכי קצר" ל"על זרם סילון" כדי לחסוך בזמן, ובעיקר דלק.

לזרם לא רק יתרונות, ואולי בגללו (ובמיוחד בכניסה ויציאה ממנו) הרגשתם "כיסי אוויר" או נפילות גובה בטיסה ללא שום סופה באופק. כמו כן, לטוס נגדו מאט משמעותית את זמן הטיסה, ודורש הרבה יותר דלק (ומכם, $). בימים אלו נעשים הרבה מחקרים במטרה לבדוק איך ניתן להפיק אנרגיה מתחדשת מזרמי הסילון. אם יצליחו, יתכן ומדובר בטכנולוגיה משנת-חיים.

עכשיו אתם יודעים למה טיסה מישראל לארה"ב ארוכה יותר מאשר הטיסה חזרה, ותוכלו להתרגש קצת פחות מכל אוויר חם.

אה, וגם השלמנו סרייה עם השרשור הקודם על השפעת זרמי מים על עולמנו. נשאר רק אש ואדמה ונוכל לצאת

ולחפש את האווטאר :)

עד הפעם הבאה,